ד) אחד ממחוייבי קינין [-אחד מהחייבים להביא 'קן' של שתי יונים, האחד לחטאת והאחד לעולה] שהפריש מעות, ואמר 'אלו לחובתי', מועלין בכולן, ומועלין במקצתן, כיון שבין בחטאת ובין בעולה יש מעילה [ואין ביניהם שלמים כלל], ואם מתו בעלי הקינין, יפלו לנדבה, כמו שביארנו בנזירות, ומועלין בהן.
ה) המפריש חטאת על אכילת חֵלֶב, והביאה על אכילת דם, הרי זה לא כיפר, וכיון שלא נהנה כלל מהקרבה זו, שהרי לא נתכפר בה, לפיכך לא מעל. הפריש מעות לחטאת על אכילת חֵלֶב, וקנה בהן חטאת על אכילת דם. אם עשה כן בשוגג, כיפר, וכיון שנהנה מהדמים, לפיכך מעל. ואם עשה כן במזיד, לא כיפר, לפיכך לא מעל.
