משנה יד: רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר, הֱוֵי גוֹלֶה לִמְקוֹם תּוֹרָה וְאַל תֹּאמַר שֶׁהִיא תָבוֹא אַחֲרֶיךָ, שֶׁחֲבֵרֶיךָ יְקַיְּמוּהָ בְיָדֶךָ. וְאֶל בִּינָתְךָ אַל תִּשָּׁעֵן:
משנה טו: רַבִּי יַנַּאי אוֹמֵר, אֵין בְּיָדֵינוּ לֹא מִשַּׁלְוַת הָרְשָׁעִים וְאַף לֹא מִיִּסּוּרֵי הַצַּדִּיקִים. רַבִּי מַתְיָא בֶן חָרָשׁ אוֹמֵר, הֱוֵי מַקְדִּים בִּשְׁלוֹם כָּל אָדָם. וֶהֱוֵי זָנָב לָאֲרָיוֹת, וְאַל תְּהִי רֹאשׁ לַשּׁוּעָלִים:
משנה יד: רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר, הֱוֵי גוֹלֶה לִמְקוֹם תּוֹרָה – אם אין תלמידי חכמים במקומך, יש לך לעבור למקום של תלמידי חכמים, וְאַל תֹּאמַר בליבך שֶׁהִיא תָבוֹא אַחֲרֶיךָ – שהתורה תבא אחריך למקומך, שֶׁחֲבֵרֶיךָ יְקַיְּמוּהָ בְיָדֶךָ – ואל תסבור שחבריך יחזרו למקומך וילמדו אותך מה שלמדו, וְאֶל בִּינָתְךָ אַל תִּשָּׁעֵן – ואל תסמוך על חכמתך לבדה, אף שאתה חריף ומפולפל, לחשוב שתוכל לעסוק בתורה אף ללא חברים העוסקים בתורה, אלא יש לך לעקור למקום תורה, ולעסוק בתורה על ידי משא ומתן עם חבריך, שזהו לימוד תורה המתקיים.
משנה טו: רַבִּי יַנַּאי אוֹמֵר, אֵין בְּיָדֵינוּ – אין אנו מבינים את דרכי ה', לֹא מִשַּׁלְוַת הָרְשָׁעִים – מדוע יש רשעים היושבים בשלווה, ואינם סובלים, וְאַף לֹא מִיִּסּוּרֵי הַצַּדִּיקִים – מדוע יש צדיקים המתייסרים בעולם הזה. רַבִּי מַתְיָא בֶן חָרָשׁ אוֹמֵר, הֱוֵי מַקְדִּים בִּשְׁלוֹם כָּל אָדָם, ואפילו לנכרי שבשוק. וֶהֱוֵי זָנָב לָאֲרָיוֹת – מוטב שתלך ללמוד מתלמידי חכמים הגדולים ממך, וכך תוכל ללמוד בכל עת מתורתם, וְאַל תְּהִי רֹאשׁ לַשּׁוּעָלִים – ולא תהיה ראש לקטנים ממך, שבכך נפחת האדם ממעלתו ויורד מדרגתו לדרגת הקטנים ממנו, שהוא מתחבר אליהם.
