משנה ה: נָדְרָה אִשְׁתּוֹ וְסָבוּר שֶׁנָּדְרָה בִתּוֹ, נָדְרָה בִתּוֹ וְסָבוּר שֶׁנָּדְרָה אִשְׁתּוֹ, נָדְרָה בַנָּזִיר וְסָבוּר שֶׁנָּדְרָה בַּקָּרְבָּן, נָדְרָה בַקָּרְבָּן וְסָבוּר שֶׁנָּדְרָה בַנָּזִיר, נָדְרָה מִן הַתְּאֵנִים וְסָבוּר שֶׁנָּדְרָה מִן הָעֲנָבִים, נָדְרָה מִן הָעֲנָבִים וְסָבוּר שֶׁנָּדְרָה מִן הַתְּאֵנִים, הֲרֵי זֶה יַחֲזוֹר וְיָפֵר:
משנה ה: משנתנו עוסקת באופן שהפר האדם את נדרה של אשתו או של בתו, אלא שהיתה לו טעות בידיעת הנדר: אם טעה האדם ולא ידע מי הנודרת, וכגון שנָדְרָה אִשְׁתּוֹ, וְסָבוּר היה שֶׁנָּדְרָה בִּתּוֹ, או שנָדְרָה בִּתּוֹ וְסָבוּר היה שֶׁנָּדְרָה אִשְׁתּוֹ, וכן אם היתה לו טעות בסוג הנדר, כגון שנָדְרָה אשתו או בתו בְּנָזִיר, וְסָבוּר היה שֶׁנָּדְרָה בְּקָרְבָּן, וכן אם נָדְרָה בְּקָרְבָּן, וְסָבוּר היה שֶׁנָּדְרָה בְּנָזִיר, וכן אם נדרה מִן הַתְּאֵנִים וְסָבוּר היה שֶׁנָּדְרָה מִן הָעֲנָבִים, או שנדרה מִן הָעֲנָבִים וְסָבוּר היה שֶׁנָּדְרָה מִן הַתְּאֵנִים, והפר לה, הֲרֵי זֶה יַחֲזֹר וְיָפֵר כראוי, לאחר שנודע לו הנדר בבירור.
