משנה י: תֵּשַׁע נְעָרוֹת נִדְרֵיהֶן קַיָּמִין. בּוֹגֶרֶת וְהִיא יְתוֹמָה, נַעֲרָה וּבָגְרָה וְהִיא יְתוֹמָה, נַעֲרָה שֶׁלֹּא בָגְרָה וְהִיא יְתוֹמָה.
משנה י: אף על פי שכל נערה המאורסה אביה ובעלה מתירים את נדריה, יש תֵּשַׁע נְעָרוֹת [-ולשון 'נערות' אינה בדווקא, אלא אף בוגרות בכלל], שנִדְרֵיהֶן קַיָּמִין, ואי אפשר להפירם. ותחילה מביאה המשנה שלש אופנים שהחסרון בהם בכך שנישאת ומת בעלה, ומאחר ונישואין מוציאים את הנערה מרשות אביה לענין הפרת נדרים, הרי היא מכונה בלשון המשנה 'יתומה בחיי האב': א) בּוֹגֶרֶת, וְהִיא יְתוֹמָה, וכוונת המשנה ל'יתומה בחיי האב', כלומר, שנישאת בנערותה, ובכך יצאה מרשות האב, ובגרה, ואחר כך נדרה, ויש לה שתי חסרונות, א. שהיא בוגרת. ב. שכבר יצאה מרשות האב בנישואין הראשונים. ב) נַעֲרָה וּבָגְרָה וְהִיא יְתוֹמָה, כלומר, שנישאת ומת בעלה, ונדרה בעודה נערה, ובגרה לאחר הנדר, שבאופן זה היא כיתומה בחיי האב מאחר ויצאה מרשותו בנישואין, ואין אביה יכול להפר את נדרה אף כשנדרה בעודה נערה. ג) נַעֲרָה שֶׁלֹּא בָגְרָה, וְהִיא יְתוֹמָה בחיי האב, כלומר, שנשאת ומת בעלה, ועדיין היא נערה, ואף באופן זה, כיון שיצאה מרשות אביה בנישואין, אינו יכול עוד להפר את נדריה.
