פרשת קדושים
"לא תגנובו" (ויקרא יט יא)
מצוות לא תעשה, שלא לגנוב שום ממון, שנאמר 'לא תגנובו', ואמרו חז"ל שזו אזהרה לגונב ממון [אבל 'לא תגנוב' האמור בעשרת הדברות זו אזהרה לגונב בני אדם].
שורש מצוה זו ידוע, כי היא מן המצוות שהשכל מחייבם.
מדיני המצוה, מה שאמרו חז"ל שאסור מן התורה לגנוב אפילו על מנת להחזיר, או על מנת לצער את בעל הממון ולהבהילו לשעה ולהחזיר לו הדבר אחר כך.
ונוהג איסור זה בכל מקום ובכל זמן, באנשים ובנשים. והעובר על לאו זה, וגנב, חייב לשלם.
