פרשת קדושים
"ולא תשבעו בשמי לשקר" (ויקרא יט יב)
מצוות לא תעשה שלא להשבע לשקר, שנאמר 'ולא תשבעו בשמי לשקר', ואיסור זה הוא בשבועת ביטוי, והיא נחלקת לארבעה חלקים, שתים להבא ושתים לשעבר: כגון שנשבע על דבר שנעשה [ובאמת לא נעשה] או שנשבע על דבר שלא נעשה [ובאמת נעשה]. וכן על דבר שעתיד להיות שיעשה אותו [ובסוף לא עשה זאת], או שנשבע שלא יעשה דבר מסוים [ובסוף עשאו].
ונוהג איסור זה בכל מקום ובכל זמן, באנשים ובנשים. והעובר על איסור זה במזיד, ובעדים והתראה, לוקה. ואם הוא שוגג, חייב להביא קרבן עולה ויורד.
