פרק ב, משנה א: כֵּיצַד הָרֶגֶל מוּעֶדֶת, לְשַׁבֵּר בְּדֶרֶךְ הִלּוּכָהּ. הַבְּהֵמָה מוּעֶדֶת לְהַלֵּךְ כְּדַרְכָּהּ וּלְשַׁבֵּר. הָיְתָה מְבַעֶטֶת, אוֹ שֶׁהָיוּ צְרוֹרוֹת מְנַתְּזִין מִתַּחַת רַגְלֶיהָ וְשִׁבְּרָה אֶת הַכֵּלִים, מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. דָּרְסָה עַל הַכְּלִי וּשְׁבָרַתּוּ, וְנָפַל עַל כְּלִי וּשְׁבָרוֹ, עַל הָרִאשׁוֹן מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם, וְעַל הָאַחֲרוֹן מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. הַתַּרְנְגוֹלִים מוּעָדִין לְהַלֵּךְ כְּדַרְכָּן וּלְשַׁבֵּר. הָיָה דְלִיל קָשׁוּר בְּרַגְלָיו, אוֹ שֶׁהָיָה מְהַדֵּס וּמְשַׁבֵּר אֶת הַכֵּלִים, מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק:
כפי שהתבאר לעיל בעל חיים נחשב 'מועד' להזיק על ידי דריסה ברגל, ומשלם בעליו על נזק כזה תשלום שלם, ואילו על נזק שעל ידי נגיחה וכדומה נחשב בעל חיים כ'תם', ולכן משלם בעליו רק חצי נזק. משנתנו מבארת שאין החילוק באיזה אבר הזיק בעל החיים [ברגל או בקרן] אלא תלוי בדרך שבה אירע הנזק:
שואלת המשנה, כֵּיצַד הָרֶגֶל מוּעֶדֶת – באיזה אופן נחשב נזק שאירע על ידי דריסת הרגל כנזק שהבהמה מועדת לו, ומשיבה המשנה, לְשַׁבֵּר בְּדֶרֶךְ הִלּוּכָהּ – כאשר היא מהלכת כדרכה, ומתוך כך שוברת כלים שהיו מונחים בדרכה, וכיון שאין כוונתה להזיק אלא להלך כדרכה, הרי היא מועדת לכך [אמנם כאשר היא מהלכת ברשות הרבים אין הבעלים חייב על נזקיה, שהרי מותר לה להלך שם, ואדרבה, אסור להניח כלים בדרכה. אלא באופן שנכנסה לרשות היחיד והזיקה דרך הילוכה, חייב הבעלים לשלם נזק שלם]. מוסיפה המשנה: הַבְּהֵמָה מוּעֶדֶת לְהַלֵּךְ כְּדַרְכָּהּ, וּלְשַׁבֵּר כלים, ולא רק על ידי דריסת רגליה [שדין זה כבר אמרה המשנה ברישא] אלא אף בגופה, בשערותיה, ובמשא שעליה.
אבל אם הָיְתָה מְבַעֶטֶת, הרי זה כנזק של 'קרן' שאין הבהמה מועדת לו, אוֹ שֶׁהָיוּ צְרוֹרוֹת מְנַתְּזִין מִתַּחַת רַגְלֶיהָ, אף שהיתה זו דרך הילוך רגילה, וְשִׁבְּרָה בכך אֶת הַכֵּלִים, ומְשַׁלֵּם הבעלים רק חֲצִי נֶזֶק, באופן הראשון כיון שאינה מועדת לכך, ובאופן השני הטעם הוא כיון שהלכה למשה מסיני היא, שבהמה המזיקה בדרך הילוכה על ידי 'צרורות', כלומר, שאין הכלי נשבר ישירות תחת רגליה, אלא הותזה אבן וכדומה מתחת רגליה ושברה את הכלי העומד במרחק, משלמים הבעלים רק חצי נזק.
מביאה המשנה אופן נוסף של 'צרורות': דָּרְסָה הבהמה עַל הַכְּלִי, וּשְׁבָרַתּוֹ, וְנָפַל אותו כלי שבור עַל כְּלִי אחר, וּשְׁבָרוֹ, עַל הָרִאשׁוֹן מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם, כיון שהוא הוזק בדרך הילוכה, וישירות על ידי גוף הבהמה, וְעַל הכלי הָאַחֲרוֹן מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק, כיון שהוא נשבר על ידי 'צרורות', והיינו על ידי שברי הכלי הראשון שפגעו בו ושברוהו.
הַתַּרְנְגוֹלִים, מוּעָדִין לְהַלֵּךְ כְּדַרְכָּן וּלְשַׁבֵּר, ועל נזקים אלו חייב בעליהם נזק שלם. הָיָה דְלִיל – חבל מדולדל קָשׁוּר בְּרַגְלָיו של התרנגול, אוֹ שֶׁהָיָה התרנגול מְהַדֵּס – מקפץ ומתיז צרורות וְעל ידי זה מְשַׁבֵּר אֶת הַכֵּלִים, הרי זה נזק של 'צרורות', ומְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק.
