(ח) וַיָּ֨קָם דָּוִ֜ד אַֽחֲרֵי־כֵ֗ן וַיֵּצֵא֙ מֵֽהַמְּעָרָ֔ה וַיִּקְרָ֧א אַֽחֲרֵי־שָׁא֛וּל לֵאמֹ֖ר אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֑לֶךְ וַיַּבֵּ֤ט שָׁאוּל֙ אַֽחֲרָ֔יו וַיִּקֹּ֨ד דָּוִ֥ד אַפַּ֛יִם אַ֖רְצָה וַיִּשְׁתָּֽחוּ׃ (ט) וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ לְשָׁא֔וּל לָ֧מָּה תִשְׁמַ֛ע אֶת־דִּבְרֵ֥י אָדָ֖ם לֵאמֹ֑ר הִנֵּ֣ה דָוִ֔ד מְבַקֵּ֖שׁ רָֽעָתֶֽךָ׃ (י) הִנֵּה֩ הַיּ֨וֹם הַזֶּ֜ה רָא֣וּ עֵינֶ֗יךָ אֵ֣ת אֲשֶׁר־נְתָֽנְךָ֩ ה֨' ׀ הַיּ֤וֹם ׀ בְּיָדִי֙ בַּמְּעָרָ֔ה וְאָמַ֥ר לַהֲרָֽגְךָ֖ וַתָּ֣חָס עָלֶ֑יךָ וָֽאֹמַ֗ר לֹֽא־אֶשְׁלַ֤ח יָדִי֙ בַּֽאדֹנִ֔י כִּֽי־מְשִׁ֥יחַ ה֖' הֽוּא׃ (יא) וְאָבִ֣י רְאֵ֔ה גַּ֗ם רְאֵ֛ה אֶת־כְּנַ֥ף מְעִֽילְךָ֖ בְּיָדִ֑י כִּ֡י בְּכָרְתִי֩ אֶת־כְּנַ֨ף מְעִֽילְךָ֜ וְלֹ֣א הֲרַגְתִּ֗יךָ דַּ֤ע וּרְאֵה֙ כִּי֩ אֵ֨ין בְּיָדִ֜י רָעָ֤ה וָפֶ֨שַׁע֙ וְלֹֽא־חָטָ֣אתִי לָ֔ךְ וְאַתָּ֛ה צֹדֶ֥ה אֶת־נַפְשִׁ֖י לְקַחְתָּֽהּ׃ (יב) יִשְׁפֹּ֤ט ה֙' בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֔ךָ וּנְקָמַ֥נִי ה֖' מִמֶּ֑ךָּ וְיָדִ֖י לֹ֥א תִֽהְיֶה־בָּֽךְ׃ (יג) כַּֽאֲשֶׁ֣ר יֹאמַ֗ר מְשַׁל֙ הַקַּדְמֹנִ֔י מֵֽרְשָׁעִ֖ים יֵ֣צֵא רֶ֑שַׁע וְיָדִ֖י לֹ֥א תִֽהְיֶה־בָּֽךְ׃
֍ ֍ ֍
(ח) וַיָּקָם דָּוִד אַחֲרֵי כֵן – אחרי שהתרחק שאול, ולא יכלו אנשי דוד לרדוף אחריו ולהורגו, וַיֵּצֵא מֵהַמְּעָרָה, וַיִּקְרָא אַחֲרֵי שָׁאוּל לֵאמֹר, אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ. וַיַּבֵּט שָׁאוּל אַחֲרָיו, וַיִּקֹּד דָּוִד אַפַּיִם אַרְצָה, וַיִּשְׁתָּחוּ.
(ט) וַיֹּאמֶר דָּוִד לְשָׁאוּל, לָמָּה תִשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי אָדָם האומר לך לֵאמֹר הִנֵּה דָוִד מְבַקֵּשׁ רָעָתֶךָ, והרי אדם המבקש את רעת חברו, ואינו עושה לו רעה, הרי זה רק מחמת שאינו יכול, או שהוא ירא מבני אדם, או שהוא ירא מה', ואילו כאן אין הדבר כן.
(י) שהרי הִנֵּה הַיּוֹם הַזֶּה רָאוּ עֵינֶיךָ אֵת אֲשֶׁר נְתָנְךָ ה' הַיּוֹם בְּיָדִי והייתי יכול להרע לך, והיה זה בַּמְּעָרָה, שלא הייתי מתיירא מבני אדם, וְאָמַר ה' לַהֲרָגְךָ – התיר לי ה' להרוג אותך, כדין הרודף אחר חבירו, שמותר להורגו, ואף על פי כן וַתָּחָס ידי עָלֶיךָ, וָאֹמַר בליבי, הגם שמדין תורה מותר לי להורגך, לֹא אֶשְׁלַח יָדִי בַּאדֹנִי, כִּי מְשִׁיחַ ה' הוּא.
(יא) וְאָבִי – אדוני, אל תחשוב שהייתי רחוק ממך, או שלא היתה בידי חרב, רְאֵה גַּם רְאֵה אֶת כְּנַף מְעִילְךָ בְּיָדִי, כִּי בְּכָרְתִי אֶת כְּנַף מְעִילְךָ, הרי זו ראיה שהייתי קרוב אליך, ואף היתה חרב בידי, ולא פחדתי ממך, וְלֹא הֲרַגְתִּיךָ, אם כן מתוך זה דַּע וּרְאֵה כִּי אֵין בְּיָדִי רָעָה וָפֶשַׁע, ואין עבירה בידי, וְלֹא חָטָאתִי לָךְ – ומכך תראה שלא חטאתי כלפיך, נגד מלכותך, וְאַתָּה צֹדֶה אֶת נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ, למרות שאני חף מפשע.
(יב) וכיון שאין מי שישפוט בינינו, יִשְׁפֹּט ה' בֵּינִי וּבֵינֶךָ, וּנְקָמַנִי ה' מִמֶּךָּ, וְיָדִי לֹא תִהְיֶה בָּךְ, כיון שמגלגלים חובה על ידי חייב, ואין רצוני שיתגלגל העונש על ידי.
(יג) כַּאֲשֶׁר יֹאמַר מְשַׁל הַקַּדְמֹנִי – כפי המשל של העונש שהיה בימי קדם, של קין והבל, שנהרג קין על ידי למך, ועליו אמרו את המשל, מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶשַׁע, כלומר, שמזרע קין הרשע יצא הרוצח שהרגו, וכן שקין הרשע נהרג על ידי רשע כמותו, וְיָדִי לֹא תִהְיֶה בָּךְ, שלא יגלגלו חובה על ידי.
