משנה ו: שְׁחָטוֹ עַל מְנָת לְהַנִּיחַ דָּמוֹ אוֹ אֶת אֵמוּרָיו לְמָחָר, אוֹ לְהוֹצִיאָן לַחוּץ, רַבִּי יְהוּדָה פוֹסֵל, וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִין. (שְׁחָטוֹ) עַל מְנָת לִתְּנוֹ עַל גַּבֵּי הַכֶּבֶשׁ שֶׁלֹּא כְנֶגֶד הַיְסוֹד, לִתֵּן אֶת הַנִּתָּנִין לְמַטָּה לְמַעְלָה, וְאֶת הַנִּתָּנִין לְמַעְלָה לְמַטָּה, אֶת הַנִּתָּנִין בִּפְנִים בָּחוּץ, וְאֶת הַנִּתָּנִין בַּחוּץ בִּפְנִים, שֶׁיֹּאכְלוּהוּ טְמֵאִים, שֶׁיַּקְרִיבוּהוּ טְמֵאִים, שֶׁיֹּאכְלוּהוּ עֲרֵלִים, שֶׁיַּקְרִיבוּהוּ עֲרֵלִים, לְשַׁבֵּר עַצְמוֹת הַפֶּסַח וְלֶאֱכוֹל הֵימֶנּוּ נָא, לְעָרֵב דָּמוֹ בְדַם פְּסוּלִין, כָּשֵׁר, שֶׁאֵין הַמַּחֲשָׁבָה פוֹסֶלֶת אֶלָּא חוּץ לִזְמַנּוֹ וְחוּץ לִמְקוֹמוֹ, וְהַפֶּסַח וְהַחַטָּאת שׁלֹּא לִשְׁמָן:
משנה ו: שְׁחָטוֹ לקרבן עַל מְנָת לְהַנִּיחַ דָּמוֹ אוֹ אֶת אֵמוּרָיו לְמָחָר, כלומר, שלא חשב לזרוק את הדם למחרת או להקטיר את האימורים למחרת, שזה פיגול גמור, אלא חשב להניחם למחר ולא לזרוק את הדם ולא להקטיר את האימורים כלל, אוֹ שחשב לְהוֹצִיאָן לַחוּץ – מחוץ לעזרה, שזה מעשה הפוסל את הדם ואת האימורים, אך לא היתה מחשבתו לזורקם או להקטירם בחוץ, רַבִּי יְהוּדָה פוֹסֵל, כיון שהיתה מחשבתו לעשות מעשה הפוסל את הקרבן, וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִין, כיון שלא חשב לזרוק או להקטיר חוץ למקומו או חוץ לזמנו.
שְׁחָטוֹ לקרבן עַל מְנָת לִתְּנוֹ – לזרוק את דמו עַל גַּבֵּי הַכֶּבֶשׁ, או על המזבח שֶׁלֹּא כְנֶגֶד הַיְסוֹד, שאין אלו מקומות הראויים לזריקת הדם, או שחשב לִתֵּן אֶת הַנִּתָּנִין לְמַטָּה מחוט הסיקרא, לְמַעְלָה, וְאֶת הַנִּתָּנִין לְמַעְלָה מחוט הסיקרא, לְמַטָּה, וכן אם חשב ליתן אֶת הדמים הַנִּתָּנִין בִּפְנִים, על גבי מזבח הזהב, בָּחוּץ, על המזבח החיצוני, וְאֶת הַנִּתָּנִין בַּחוּץ, חשב ליתן בִּפְנִים, או שחשב שֶׁיֹּאכְלוּהוּ טְמֵאִים, שֶׁיַּקְרִיבוּהוּ טְמֵאִים, שֶׁיֹּאכְלוּהוּ עֲרֵלִים, שֶׁיַּקְרִיבוּהוּ עֲרֵלִים, וכן אם חשב לְשַׁבֵּר עַצְמוֹת הַפֶּסַח וְלֶאֱכוֹל הֵימֶנּוּ נָא, שאילו הם איסורים מיוחדים בקרבן פסח, או שחשב לְעָרֵב דָּמוֹ בְדַם פְּסוּלִין, בכל אחת מהמחשבות הללו, הקרבן כָּשֵׁר, כיון שֶׁאֵין הַמַּחֲשָׁבָה פוֹסֶלֶת אֶלָּא כשחשב לאוכלו או לזרוק את דמו או להקטיר את אימוריו חוּץ לִזְמַנּוֹ, וְחוּץ לִמְקוֹמוֹ, וְכן הַפֶּסַח וְהַחַטָּאת נפסלים במחשבת שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, אך כל המחשבות האחרות אינן פוסלות את הקרבן.
