יד) הזבח הפסול והנסכים [הבאים עם אותו זבח] הפסולים, שעלו שניהם למזבח, הזבח לא ירד כמו שביארנו מפני שהוא ראוי לאשים, והנסכים ירדו. וכן נסכים הבאים בפני עצמן, שנפסלו ועלו, ירדו.
טו) עוף שמלקו זר, ועלה, לא ירד. וקומץ המנחה שקמצו זר, ועלה, ירד. אף על פי שזה פסול וזה פסול [-בין עוף שמלקו זר ובין קומץ שקמצו זר, שניהם פסולים], זה – קומץ שקמצו זר, כאילו לא נתקדש כלל, ולכן ירד, ואחד הזר ואחד שאר הפסולים שקמצו את המנחה, אם עלה הקומץ, ירד.
