י) קומץ שנתפגל, ומקצתו נשאר בארץ, ומקצתו הועלה על גבי המזבח ומשלה בו האור, יעלה כולו – יש להעלות לראש המזבח אף את מקצת הקומץ שנשאר על הארץ [שהרי התבאר לעיל שאם משלה בו האור, אפילו אם ירד חוזרים ומעלים אותו, וכיון שכל הקומץ נחשב כדבר אחד, ומשלה האור במקצתו, יש להעלות אף את אותו מקצת שנשאר על הארץ].
יא) איברים וחלבים וקמצים שלנו [-שהו כל הלילה] בראשו של מזבח, כאילו לנו בעזרה, שנפסלו בכך, ולכן אם ירדו מראש המזבח, לא יעלו. אבל אם לא ירדו, אלא נשארו בראש המזבח, מקטירין אותן לעולם, שהרי התבאר שכל דבר שנפסל בלינה ועלה לראש המזבח, לא ירד.
