הלכות פסולי המוקדשין, פרק יח, יב

יב) אסור לטמא את הקדשים, או לסבב [-לגרום] להם טומאה, שהרי פוסלן. והמטמא את הקדשים אינו לוקה. אבל אדם טהור שאכל כזית מקדשים שנטמאו, לוקה, שנאמר 'והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל', והוא הדין לשאר הקרבנות, שאם אכל כזית מלבונת המנחה שנטמאה אחר שנתקדשה בכלי, לוקה. אחד [-בין] קדשים שנטמאו לפני כפרה, או שנטמאו לאחר כפרה. בין שנטמאו באב הטומאה, או בולד הטומאה של דברי תורה. אבל אם נטמאו בטומאות של דבריהם [-דרבנן], אינו לוקה על אכילתן, אבל מכין אותו מכת מרדות, כדין העובר על איסורים דרבנן. ואינו לוקה אלא האוכל אחר זריקת דמים, אבל אם אכל קודם זריקה, אינו לוקה משום אוכל קודש טמא, אבל מכין אותו מכת מרדות.