י) האוכל כזית מבשר קדשים שנותר לאחר זמן אכילתו, במזיד, חייב כרת. בשוגג, מביא חטאת קבועה. שנאמר 'ואוכליו עונו ישא כי את קדש ה' חלל ונכרתה'. ומאימתי יתחייב כרת על אכילת הנותר, אם קדשי קדשים הם, חייב עליהן מאחר שיעלה עמוד השחר. ואם קדשים קלים הם, חייב עליהן משקיעת החמה של יום שני לשחיטתם, שהוא תחלת הלילה של יום שלישי. והיכן הזהיר הכתוב על הפגול ועל הנותר, במלואים. שהרי נאמר שם 'לא יאכל כי קדש הם', להזהיר על כל שפסולו בקדש, והיינו פיגול ונותר, שהוא בלא תעשה על אכילתו.
יא) והפגול והנותר מצטרפין זה עם זה לכזית. וכל הפגולים והנותרין מצטרפין.
