יז. ישראל שנתן מעות לנכרי בעסקא להתעסק בהם למחצית שכר, והלוה הנכרי מן מעות אלו לישראלים בריבית, אף על פי שישראל בעל המעות יודע בכך שרי, כיון דהני זוזי משתעבדי לנכרי המקבל למחצית שכר, אפילו כי ידע, לא מצי מעכב ביד הנכרי מלהלוות שהוא רוצה להשתכר באשר ימצא, וכי קעביד אדעתא דנפשיה קעביד, כ"כ מהרימ"ט ז"ל בסי' קי"ו, וכתב שה"ה בשותפות עם ההקדש יע"ש, והגאון חק"ל ז"ל ביו"ד ח"ב סי' טו"ב האריך בענין זה לברר הדין בשותפות הגוי, ובדף ל"ב ע"ד הביא דברי הגאון מהרימ"ט ז"ל הנז', אך בדף ל"ג ע"ב רפיא בידיה שכתב להקל בשל תורה צריכה רבה יע"ש, ועיין בנין ציון סי' ס"ה ממ"ש בענין זה יע"ש, על כן ראוי לחוש בהיכא דהגוי נותן בריבית קצוצה דאסור מן התורה, אבל אם הגוי נותן לישראל ברבית דרבנן יש לסמוך להתיר: