משנה
הַמּוֹכֵר מָקוֹם – שטח קרקע לַחֲבֵרוֹ, ואמר לו הקונה שמטרתו כדי לַעֲשׂוֹת לוֹ בַיִת, וְכֵן הַמְקַבֵּל מֵחֲבֵרוֹ קרקע כדי לַעֲשׂוֹת לוֹ בֵית חַתְנוּת לִבְנוֹ הנושא אשה, אוֹ בֵית אַלְמְנוּת לְבִתּוֹ שהתאלמנה מבעלה, ולא פירשו ביניהם מה יהיה גודל הבית, עוֹשֶׂה בית בגודל אַרְבַּע אַמּוֹת עַל שֵׁשׁ אמות, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, אין זה מקום גדול דיו לבית, אלא גודל של רֶפֶת בָּקָר הִיא זוֹ, ולכן השיעורים הם שונים, הָרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת רֶפֶת בָּקָר, עוֹשֶׂה אַרְבַּע אַמּוֹת עַל שֵׁשׁ, הרוצה לעשות בַּיִת קָטָן, בונה לו שֵׁשׁ עַל שְׁמֹנֶה. בית גָדוֹל, שְׁמֹנֶה עַל עֶשֶׂר. אמר שיבנה טְרַקְלִין, בונהו בגודל של עֶשֶׂר אמות עַל עֶשֶׂר אמות, רוּמוֹ – גובהו של כל אחד מבתים אלו, כַּחֲצִי אָרְכּוֹ וְחֲצִי רָחְבּוֹ, ובבית קטן יהא גובהו שבע אמות, בבית גדול תשע אמות, ובטרקלין יהא הגובה עשר אמות, ורְאָיָה לַדָּבָר, רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, כְּבִנְיַן הַהֵיכָל של בית המקדש, שהיה אורכו ארבעים ורוחבו עשרים, ועשו את גובהו שלשים.
גמרא
מבררת הגמרא, מַאי – מה הוא 'טְרַקְלִין' האמור במשנה, ומבארת, בֵּי וַרְדֵי – מקום גדול הפתוח לגינה של ורדים. תַּנָּא בברייתא, וְ'קַנְתִּינָר', שיעורו שְׁנֵים עָשָׂר עַל שְׁנֵים עָשָׂר אמה. ומבארת הגמרא, מַאי 'קַנְתִּינָר', תַּרְבֵּץ אַפַּדְנֵי – חצר גדולה שעושים השרים לפני הארמון שלהם.
משנה
מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ בוֹר לִפְנִים מִבֵּיתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, ויש לו זכות מעבר דרך ביתו של חבירו אל בורו, אינו יכול להכנס לשם בכל שעות היום והלילה ולהפריע לבעל הבית, אלא נִכְנָס בְּשָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם נִכְנָסִין, וְיוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם יוֹצְאִין, וְאֵינוֹ מַכְנִיס בְּהֶמְתּוֹ דרך בית חבירו וּמַשְׁקָהּ מִבּוֹרוֹ, אֶלָּא מְמַלֵּא מים מבורו וּמַשְׁקָהּ מִבַּחוּץ. זֶה עוֹשֶׂה לוֹ פוֹתַחַת וְזֶה עוֹשֶׂה לוֹ פוֹתָחַת – עושים שני מפתחות שונים לבור, שלא יהא בעל הבור יכול להכנס כשבעל הבית אינו בבית, וכדי שלא יוכל בעל הבית ליטול ממי הבור כשבעל הבור אינו שם, ובגמרא יבואר הטעם לכך.
גמרא
שנינו במשנה, 'זה עושה לו פותחת, וזה עושה לו פותחת', מבררת הגמרא, פּוֹתַחַת לְהֵיכָא – להיכן משמשים מפתחות אלו, ומבארת, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, שְׁנֵיהֶם הם מפתחות לַבּוֹר. תמהה על כך הגמרא, בִּשְׁלָמָא בַּעַל הַבּוֹר צריך מפתח, כיון דבָּעֵי לְאִישְׁתַּמּוֹרֵי בְּמַיָּא דְבוֹרֵיהּ – צריך הוא לשמור את מי בורו, שלא ישתמש בהם בעל הבית שלא ברשותו. אֶלָּא בַּעַל הַבַּיִת, לָמָּה לִי – לשם מה יש לו צורך במפתח של הבור. מתרצת הגמרא, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, מִשּׁוּם חֲשַׁד אִשְׁתּוֹ, כלומר, כדי שלא יוכל להכנס בעל הבור להכנס לשם אלא בשעה שבעל הבית נמצא, כדי שלא יבוא להכנס בשעה שאין בעל הבית נמצא, אלא אשתו נמצאת, ויבואו הרואים לחושדה.
