משנה ח: אָכַל תְּאֵנִים עֲנָבִים וְרִמּוֹנִים, מְבָרֵךְ אַחֲרֵיהֶן שָׁלשׁ בְּרָכוֹת, דִּבְרֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלשׁ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֲפִלּוּ אָכַל שֶׁלֶק וְהוּא מְזוֹנוֹ, מְבָרֵךְ אַחֲרָיו שָׁלשׁ בְּרָכוֹת. הַשּׁוֹתֶה מַיִם לִצְמָאוֹ, אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ. רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר, בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת:
משנה ח: המשנה מבארת את הברכה האחרונה הראויה על פירות משבעת המינים: אדם שאָכַל תְּאֵנִים, עֲנָבִים וְרִמּוֹנִים, כלומר, אחד או יותר ממינים אלו, בשיעור כזית, מְבָרֵךְ אַחֲרֵיהֶן שָׁלוֹשׁ בְּרָכוֹת – ברכת המזון, דִּבְרֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל [וטעמו, כיון שלאחר הפסוק המזכיר את שבעת המינים שהשתבחה בהם ארץ ישראל כתבה התורה 'וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ', הרי שעל השביעה מפירות אלו יש לברך ברכת המזון (גמרא)]. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, על אכילת פירות אלו מברך האדם בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלוֹשׁ – ברכה אחת הכוללת בתוכה בקצרה את הענינים המוזכרים בשלשת הברכות של ברכת המזון [כיון שיש הפסק בתורה בין שבעת המינים לבין מצוות ברכת המזון שבתורה, ונאמר בינתיים 'אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם', הרי שמצוות ברכת המזון נאמרה על ה'לחם' המוזכר בפסוק הסמוך, ולא על שבעת המינים המוזכרים בפסוק הקודם (גמרא)]. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֲפִלּוּ אָכַל שֶׁלֶק – ירקות שלוקים במים, וְהוּא מְזוֹנוֹ – וקבע עליו סעודתו, מְבָרֵךְ אַחֲרָיו שָׁלוֹשׁ בְּרָכוֹת – ברכת המזון.
הַשּׁוֹתֶה מַיִם לִצְמָאוֹ – מחמת שהוא צמא, אוֹמֵר – מברך 'שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ. רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר, לפני שתיית המים מברך 'בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת וחסרונן'.
