משנה ב: פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן, וְקִבּוּל דָּמָן בִּכְלִי שָׁרֵת בַּצָּפוֹן, וְדָמָן טָעוּן הַזָּיָה עַל הַפָּרֹכֶת וְעַל מִזְבַּח הַזָּהָב. מַתָּנָה אַחַת מֵהֶן מְעַכָּבֶת. שְׁיָרֵי הַדָּם הָיָה שׁוֹפֵךְ עַל יְסוֹד מַעֲרָבִי שֶׁל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן. אִם לֹא נָתַן, לֹא עִכֵּב. אֵלּוּ וָאֵלּוּ נִשְׂרָפִין בְּבֵית הַדָּשֶׁן:
משנה ב: פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים – פר העלם דבר של ציבור, ופר כהן משיח שחטא, שאינם נאכלים לכהנים אלא נשרפים מחוץ לירושלים, וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים – שעירי חטאת הבאים על חטא עבודה זרה, ואף הם נשרפים חוץ לירושלים, שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן, וְקִבּוּל דָּמָן בִּכְלִי שָׁרֵת בַּצָּפוֹן, וְדָמָן טָעוּן הַזָּיָה עַל הַפָּרֹכֶת של קדש הקדשים, וְעַל מִזְבַּח הַזָּהָב [אך אין מזים מדמם בין הבדים], ואפילו מַתָּנָה אַחַת מֵהֶן שלא ניתנה כראוי, מְעַכָּבֶת את הכפרה. שְׁיָרֵי הַדָּם הָיָה שׁוֹפֵךְ עַל יְסוֹד מַעֲרָבִי שֶׁל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן, אך אִם לֹא נָתַן, לֹא עִכֵּב.
אֵלּוּ וָאֵלּוּ – פר ושעיר של יום הכפורים האמורים במשנה הקודמת, ושאר פרים ושעירים האמורים במשנתנו, נִשְׂרָפִין מחוץ לירושלים, בְּבֵית הַדָּשֶׁן – במקום שמוציאים אליו את הדשן של המזבח החיצון, שנאמר 'וְהוֹצִיא אֶת כָּל הַפָּר אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה אֶל מָקוֹם טָהוֹר, אֶל שֶׁפֶךְ הַדֶּשֶׁן, וְשָׂרַף אֹתוֹ עַל עֵצִים בָּאֵשׁ עַל שֶׁפֶךְ הַדֶּשֶׁן יִשָּׂרֵף'.
