פרק ז, משנה א: חַטַּאת הָעוֹף שֶׁעֲשָׂאָהּ לְמַטָּה, כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת לְשֵׁם חַטָּאת, כְּשֵׁרָה. כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת לְשֵׁם עוֹלָה, כְּמַעֲשֵׂה עוֹלָה לְשֵם חַטָּאת, כְּמַעֲשֵׂה עוֹלָה לְשֵׁם עוֹלָה, פְּסוּלָה. עֲשָׂאָהּ לְמַעְלָה כְּמַעֲשֵׂה כֻלָּם, פְּסוּלָה:
פרק ז, משנה א: חַטַּאת הָעוֹף, שדינה להיעשות למטה מחוט הסיקרא שבאמצע המזבח, שֶׁעֲשָׂאָהּ לְמַטָּה, כדינה, כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת העוף, שמלקה בסימן אחד, בהזאה ומיצוי הדם אל המזבח, ועשה כן לְשֵׁם חַטָּאת, כְּשֵׁרָה [ובדין זה אין חידוש, אך הובא אגב המשך המשנה (תוספות)].
אבל אם עשה את כל העבודות כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת [למטה מחוט הסיקרא, ולא הבדיל את הראש מהגוף, והיזה ומיצה את הדם כראוי], אך עשה כן לְשֵׁם עוֹלָה, או שעשה את חטאת העוף כְּמַעֲשֵׂה עוֹלָה, והיינו במליקה או במיצוי הדם, לְשֵם חַטָּאת, או כְּמַעֲשֵׂה עוֹלָה וגם לְשֵׁם עוֹלָה, בכל האופנים הללו החטאת פְּסוּלָה, ולא התכפרו הבעלים.
עֲשָׂאָהּ לְמַעְלָה מחוט הסיקרא, אפילו אם עשה כְּמַעֲשֵׂה כֻלָּם – כאחד המעשים האמורים לעיל, ואפילו אם עשאה כמעשה חטאת ולשם חטאת, מכל מקום פְּסוּלָה, כיון שעשאה למעלה מחוט הסיקרא, ומקום חטאת העוף הוא למטה. ובאופן זה הגם שהקרבן עצמו פסול ואסור באכילה, מכל מקום הבעלים התכפרו, כיון שהגיע הדם לקיר המזבח.
