משנה יב: חַטָּאת שֶׁקִּבֵּל דָּמָהּ בִּשְׁנֵי כוֹסוֹת, יָצָא אֶחָד מֵהֶן לַחוּץ, הַפְּנִימִי כָשֵׁר. נִכְנַס אֶחָד מֵהֶן לִפְנִים, רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי מַכְשִׁיר בַּחִיצוֹן, וַחֲכָמִים פּוֹסְלִין. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, מָה אִם בִּמְקוֹם שֶׁהַמַחֲשָׁבָה פוֹסֶלֶת בַחוּץ, לֹא עָשָׂה אֶת הַמְשׁוֹאָר כַּיוֹצֵא. מְקוֹם שֶׁאֵין הַמַּחֲשָׁבָה פוֹסֶלֶת בִּפְנִים, אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה אֶת הַמְשׁוֹאָר כַּנִּכְנָס. נִכְנַס לְכַפֵּר, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא כִפֵּר, פָּסוּל, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, עַד שֶׁיְּכַפֵּר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם הִכְנִיס שׁוֹגֵג, כָּשֵׁר. כָּל הַדָּמִים הַפְּסוּלִין שֶׁנִּתְּנוּ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, לֹא הִרְצָה הַצִּיץ אֶלָּא עַל הַטָּמֵא, שֶׁהַצִּיץ מְרַצֶּה עַל הַטָּמֵא, וְאֵינוֹ מְרַצֶּה עַל הַיּוֹצֵא:
משנה יב: כפי שהתבאר לעיל, דם חטאת הנכנס להיכל, שלא כדין, פוסל את הקרבן, שנאמר (ויקרא ו כג) 'וְכָל חַטָּאת אֲשֶׁר יוּבָא מִדָּמָהּ אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ לֹא תֵאָכֵל בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף'. משנתנו מבארת את הדין באופן שיצא הדם או חלקו מחוץ לעזרה, שלא כדין, ובאופן שרק חלק מהדם נכנס לפנים: קרבן חַטָּאת, שֶׁקִּבֵּל את דָּמָהּ בִּשְׁנֵי כוֹסוֹת, ויָצָא אֶחָד מֵהֶן לַחוּץ, הַפְּנִימִי – אותו שנשאר בפנים, בעזרה, כָשֵׁר, ונותנים דם זה על המזבח, והקרבן כשר. אבל אם נִכְנַס אֶחָד מֵהֶן לִפְנִים, להיכל, רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי מַכְשִׁיר בַּדם החִיצוֹן, שנשאר בעזרה ולא נכנס להיכל, וַחֲכָמִים פּוֹסְלִין, כיון שכניסת מקצת הדם פוסלת את הקרבן כולו. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי לחכמים, והרי יש ללמוד את דברי מדין קל וחומר, ומָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁהַמַחֲשָׁבָה לבדה פוֹסֶלֶת, והיינו בַחוּץ, שאם חשב בעת הקרבת הקרבן לזרוק את הדם בחוץ נפסל הקרבן, אפילו שלא עשה כן בפועל, ומכל מקום לֹא עָשָׂה אֶת הַמְשׁוֹאָר כַּיוֹצֵא, שאף שיצא מקצת הדם לחוץ, אתם מודים שהנשאר בפנים כשר ומכשיר את הקרבן כולו, מָקוֹם שֶׁאֵין הַמַּחֲשָׁבָה פוֹסֶלֶת, והיינו בִּפְנִים, שהרי אם חשב בעת הקרבת הקרבן לתת את הדם בהיכל, כל זמן שלא עשה כן בפועל אין הקרבן נפסל בכך, אֵינוֹ דִין – האם אין זה קל וחומר שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה אֶת הַמְשׁוֹאָר כַּנִּכְנָס, אלא אף על פי שהנכנס עצמו נפסל, מכל מקום שאר הדם כשר.
מחלוקת נוספת בענין דם חטאת שהוכנס להיכל: נִכְנַס עם הדם להיכל כדי לְכַפֵּר – לתת ממנו על המזבח הפנימי, שבהיכל, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא כִפֵּר בפועל, מכל מקום הדם פָּסוּל, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אין הקרבן נפסל בכניסת הדם להיכל עַד שֶׁיְּכַפֵּר – עד שיתן את הדם בפועל על גבי מזבח הפנימי, ואין הכנסת הדם לבדה פוסלת.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם הִכְנִיס את הדם להיכל בשׁוֹגֵג, הקרבן כָּשֵׁר.
אף על פי שהציץ שעל מצח הכהן הגדול מרצה על קרבנות שהוקרבו שלא כדין, מכל מקום כָּל הַדָּמִים הַפְּסוּלִין שֶׁנִּתְּנוּ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, לֹא הִרְצָה הַצִּיץ מביניהם אֶלָּא עַל הַטָּמֵא, שֶׁהַצִּיץ מְרַצֶּה עַל הַטָּמֵא, וְאֵינוֹ מְרַצֶּה עַל פסולו של קרבן הַיּוֹצֵא חוץ לעזרה.
