משנה ח: בָּאוּ לִירוּשָׁלַיִם נֶאֶסְרוּ הַבָּמוֹת, וְלֹא הָיָה לָהֶם עוֹד הֶתֵּר, וְהִיא הָיְתָה נַחֲלָה. קָדְשֵׁי קָדָשִׁים, נֶאֱכָלִים לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים. קָדָשִׁים קַלִּים וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי לִפְנִים מִן הַחוֹמָה:
משנה ח: לאחר שבָּאוּ לִירוּשָׁלַיִם ובנה שלמה המלך את בית המקדש, נֶאֶסְרוּ הַבָּמוֹת, וְלֹא הָיָה לָהֶם עוֹד הֶתֵּר לעולם, וְהִיא הָיְתָה 'נַחֲלָה', שעליה נאמר (דברים יב ט) 'כִּי לֹא בָאתֶם עַד עָתָּה אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ'. ובירושלים, קָדְשֵׁי קָדָשִׁים, נֶאֱכָלִים לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים – בין חומות העזרה [ומכונים 'קלעים' על שם הקלעים שהיו בחצר המשכן]. וקָדָשִׁים קַלִּים וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי נאכלים לִפְנִים מִן הַחוֹמָה המקיפה את ירושלים.
