משנה ה: הַפּוֹסֵק מָעוֹת לַחֲתָנוֹ וּפָשַׁט לוֹ אֶת הָרֶגֶל, תֵשֵׁב עַד שֶׁיַּלְבִּין רֹאשָׁהּ. אַדְמוֹן אוֹמֵר, יְכוֹלָה הִיא שֶׁתֹּאמַר, אִלּוּ אֲנִי פָסַקְתִּי לְעַצְמִי, אֵשֵׁב עַד שֶׁיַּלְבִּין רֹאשִׁי. עַכְשָׁיו שֶׁאַבָּא פָּסַק עָלַי, מָה אֲנִי יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת, אוֹ כְנוֹס אוֹ פְטוֹר. אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל, רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אַדְמוֹן:
משנה ה: הַפּוֹסֵק מָעוֹת לַחֲתָנוֹ – אדם המתחייב סכום מסוים של ממון לחתנו, קודם שקידש את בתו, וּפָשַׁט לוֹ אֶת הָרֶגֶל – לאחר שקידשה החתן, וקודם שנשאה, חזר בו אבי הכלה מהתחייבותו, ואמר לחתנו שאין לו ממון לתת כפי שהתחייב לו, תֵשֵׁב הכלה עַד שֶׁיַלְבִּין רֹאשָׁהּ, כלומר, יכול החתן לסרב לישא אותה לאשה, ואף לא לתת לה גט, ונמצא שאינה נשואה לו ואסורה על כל אנשי העולם. אַדְמוֹן חולק ואוֹמֵר, יְכוֹלָה הִיא שֶׁתֹּאמַר, אִלּוּ אֲנִי פָּסַקְתִּי לְעַצְמִי, ולא קיימתי את התחייבותי, היה מן הראוי שאֵשֵׁב עַד שֶׁיַּלְבִּין רֹאשִׁי, אבל עַכְשָׁיו שאַבָּא הוא זה שפָּסַק עָלַי סכום זה, מָה אֲנִי יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת, אוֹ כְּנוֹס אותי לאשה בנישואין גמורים, אוֹ פְּטוֹר אותי בגט שאהיה מותרת להינשא לאחר. אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל, רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אַדְמוֹן.
