משנה ג: נִדְרֵי אֹנָסִים, הִדִּירוֹ חֲבֵרוֹ שֶׁיֹּאכַל אֶצְלוֹ, וְחָלָה הוּא אוֹ שֶׁחָלָה בְנוֹ אוֹ שֶׁעִכְּבוֹ נָהָר, הֲרֵי אִלּוּ נִדְרֵי אֹנָסִין:
משנה ג: משנתנו מבארת את הנדר הרביעי מארבעת הנדרים שהתירו חכמים: נִדְרֵי אֳנָסִין, כגון שהִדִּירוֹ חֲבֵרוֹ שֶׁיֹּאכַל אֶצְלוֹ, וְחָלָה הוּא עצמו ומחמת כן לא היה יכול להגיע, אוֹ שֶׁחָלָה בְּנוֹ, ומחמת שהוצרך לטפל בו לא יכל לבוא, אוֹ שֶׁעִכְּבוֹ נָהָר, כיון שלא עבר על הנדר מרצונו, הֲרֵי אֵלּוּ נִדְרֵי אֳנָסִין.
