שבת
כ"ט אייר התשפ"ו
שבת
כ"ט אייר התשפ"ו

חיפוש בארכיון

מסכת עבודה זרה, פרק ד, משנה ו

משנה ו: עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהִנִּיחוּהָ עוֹבְדֶיהָ בִּשְׁעַת שָׁלוֹם, מֻתֶּרֶת. בִּשְׁעַת מִלְחָמָה, אֲסורָה. בִּימוֹסְיָאוֹת שֶׁל מְלָכִים, הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרוֹת, מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָם בְּשָׁעָה שֶׁהַמְּלָכִים עוֹבְרִים:

משנתנו ממשיכה לדון בענין ביטול עבודה זרה:
עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהִנִּיחוּהָ עוֹבְדֶיהָ כשהלכו למקום אחר, ואין דעתם לחזור למקום זה, ולא לקחו עמהם את העבודה זרה אלא השאירוה במקומה, אם עשו כן בִּשְׁעַת שָׁלוֹם, שהיו יכולים לקחתה עמהם ולא לקחוה, הרי זה כאילו ביטלוה בפירוש, ומֻתֶּרֶת. אבל אם עשו כן בִּשְׁעַת מִלְחָמָה, שמחמת טירדת המלחמה לא לקחוה עמהם, אין זה ביטול, והרי היא אֲסורָה.

בִּימוֹסְיָאוֹת שֶׁל מְלָכִים – אבני גזית גדולות המונחות בדרכים, במקום שהמלך עובר, ודרכם להניח על אבנים אלו עבודה זרה בזמן שהמלך עובר שם, כדי שישתחוה לה, הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרוֹת, מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָם רק בְּשָׁעָה שֶׁהַמְּלָכִים עוֹבְרִים, ואין אבנים אלו מיוחדות להניח עליהם עבודה זרה תמיד, וגם בזמן שמניחים שם עבודה זרה, לפעמים המלך עובר בדרך אחרת ואינו חושש לעבודה זרה זו, ולכן אין אבנים אלו נחשבות כמשמשי עבודה זרה, והן מותרות.

https://2halachot.org/halacha/מסכת-בבא-קמא-פרק-א-משנה-א1