המשך משנה ז: הֵם הֵעִידוּ שֶׁמְּעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה בְּכָל אֲדָר. שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים עַד הַפּוּרִים. הֵם הֵעִידוּ שֶׁמְּעַבְּרִים אֶת הַשָּׁנָה עַל תְּנַאי. וּמַעֲשֶׂה בְרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁהָלַך לִטּוֹל רְשׁוּת מֵהֶגְמוֹן בְּסוּרְיָא וְשָׁהָה לָבוֹא, וְעִבְּרוּ אֶת הַשָּׁנָה עַל תְּנַאי לִכְשֶׁיִּרְצֶה רַבָּן גַּמְלִיאֵל, וּכְשֶׁבָּא אָמַר רוֹצֶה אָנִי, וְנִמְצֵאת הַשָּׁנָה מְעֻבֶּרֶת:
המשך משנה ז: הֵם הֵעִידוּ, שֶׁמְּעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה, להוסיף לה חודש שלשה עשר, בְּכָל חודש אֲדָר, ואפילו בכ"ט באדר יכולים בית דין לקבוע שהשנה מעוברת, והחודש הבא הוא אדר שני, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים בתחילה שניתן לעבר רק עַד הַפּוּרִים, כיון שמפורים והלאה מתחילים לדרוש בהלכות חג הפסח, כדין שלשים יום קודם החג, ואם לאחר שהתחילו לדרוש בעניני הפסח יעברו את השנה ויידחה חג הפסח, יש חשש שיבואו האנשים לזלזל באיסור חמץ [אך לפי עדותם מעברים אפילו לאחר פורים, ואין חוששים שיזלזלו באיסור חמץ, כיון שיאמרו האנשים שלא נודע לבית דין החשבון האמיתי עד עתה]. הֵם הֵעִידוּ, שֶׁמְּעַבְּרִים אֶת הַשָּׁנָה עַל תְּנַאי, שרק אם ירצה הנשיא בכך תהיה השנה מעוברת, וּמַעֲשֶׂה בְרַבָּן גַּמְלִיאֵל, שֶׁהָלַך לִטּוֹל רְשׁוּת מֵהֶגְמוֹן בְּסוּרְיָא – לדבר עמו על עסקי הציבור, וְשָׁהָה לָבוֹא, וחששו שלא יבוא עד שיכנס חודש ניסן וכבר לא יוכלו לעבר את השנה, וְעִבְּרוּ אֶת הַשָּׁנָה עַל תְּנַאי לִכְשֶׁיִּרְצֶה רַבָּן גַּמְלִיאֵל, וּכְשֶׁבָּא אָמַר רוֹצֶה אָנִי, וְנִמְצֵאת הַשָּׁנָה מְעֻבֶּרֶת.
