משנה ו: שְׁתֵּי לְשָׁכוֹת הָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ, אַחַת לִשְׁכַּת חֲשָׁאִים, וְאַחַת לִשְׁכַּת הַכֵּלִים, לִשְׁכַּת חֲשָׁאִים יִרְאֵי חֵטְא נוֹתְנִים לְתוֹכָה בַּחֲשַׁאי, וַעֲנִיִּים בְּנֵי טוֹבִים מִתְפַּרְנְסִים מִתוֹכָהּ בַּחֲשַׁאי. לִשְׁכַּת הַכֵּלִים, כָּל מִי שֶׁהוּא מִתְנַדֵּב כֶּלִי, זוֹרְקוֹ לְתוֹכָהּ. וְאַחַת לִשְׁלשִׁים יוֹם, גִּזְבָּרִין פּוֹתְחִין אוֹתָהּ. וְכָל כְּלִי שֶׁמּוֹצְאִין בּוֹ צֹרֶךְ לְבֶדֶק הַבַּיִת, מַנִּיחִין אוֹתוֹ. וְהַשְּׁאָר נִמְכָּרִין בִּדְמֵיהֶן וְנוֹפְלִין לְלִשְׁכַּת בֶּדֶק הַבַּיִת:
שְׁתֵּי לְשָׁכוֹת הָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ, אַחַת 'לִשְׁכַּת חֲשָׁאִים', וְאַחַת 'לִשְׁכַּת הַכֵּלִים', ומבארת המשנה, 'לִשְׁכַּת חֲשָׁאִים', יִרְאֵי חֵטְא היו נוֹתְנִים לְתוֹכָה מעות בַּחֲשַׁאי [-בשקט ובסתר], וַעֲנִיִּים בְּנֵי טוֹבִים [-ממשפחות נכבדות, שהתביישו ליטול צדקה בגלוי] היו מִתְפַּרְנְסִים מִתוֹכָהּ בַּחֲשַׁאי. 'לִשְׁכַּת הַכֵּלִים', כָּל מִי שֶׁהוּא מִתְנַדֵּב כֶּלִי, היה זוֹרְקוֹ לְתוֹכָהּ, וְאַחַת לִשְׁלשִׁים יוֹם היו הגִּזְבָּרִין פּוֹתְחִין אוֹתָהּ, וְכָל כְּלִי שֶׁמּוֹצְאִין שיש בּוֹ צֹרֶךְ לְבֶדֶק הַבַּיִת, מַנִּיחִין אוֹתוֹ לצורך המקדש, וְהַשְּׁאָר היו נִמְכָּרִין בִּדְמֵיהֶן [-בשוויים] וְנוֹפְלִין דמיהם לְלִשְׁכַּת בֶּדֶק הַבַּיִת: