משנה ג: מְסָרוּם לַחַזָּנִים, הָיוּ מַפְשִׁיטִין אוֹתָם אֶת בִּגְדֵיהֶם, וְלֹא הָיוּ מַנִּיחִים עֲלֵיהֶם אֶלָּא מִכְנְסַיִם בִּלְבָד. וְחַלּוֹנוֹת הָיוּ שָׁם, וְכָתוּב עֲלֵיהֶם תַּשְׁמִישֵׁי הַכֵּלִים:
משנה ג: כפי שהתבאר לעיל, כהנים רבים טובלים ולובשים בגדי כהונה ומכינים עצמם לעבודות היום, ורק הזוכים בפייס עבדו בפועל, מְסָרוּם לַחַזָּנִים – מסרו את אותם כהנים שלא זכו בפייס לשמשים הממונים על בגדי הכהונה, והָיוּ מַפְשִׁיטִין אוֹתָם אֶת בִּגְדֵיהֶם – בגדי הכהונה, וְלֹא הָיוּ מַנִּיחִים עֲלֵיהֶם אֶלָּא מִכְנְסַיִם בִּלְבָד, ולבשו בגדי חול, ואחר כך הפשיטו מהם גם את מכנסי הקדש ולבשו מכנסי חול, וְחַלּוֹנוֹת הָיוּ שָׁם, שאינם פתוחים כלפי חוץ, אלא חלל העשוי בכתלים, כמו ארון להנחת בגדים, וְכָתוּב עֲלֵיהֶם תַּשְׁמִישֵׁי הַכֵּלִים, כלומר, היה כתוב בכל חלון לאיזה מין מארבעת בגדי כהן הדיוט הוא משמש.
