טז) כל העונה אמן אחר ברכותיו של עצמו, הרי זה מגונה. והעונה אחר ברכה של עצמו שהיא סוף ברכות אחרונות, הרי זה משובח, כגון אחר 'בונה ירושלים' בברכת המזון, ואחר ברכה אחרונה של קריאת שמע של ערבית, וכן בסוף כל ברכה שהיא סוף ברכות אחרונות, עונה בה אמן אחר עצמו:
יז) ולמה יענה 'אמן' אחר בונה ירושלים, והרי אחריה ברכת הטוב והמטיב, מפני שברכה זו של הטוב והמטיב בימי חכמי משנה תקנוה, וכאלו היא תוספת על עיקר הברכות, אבל סוף עיקר הברכות של ברכת המזון היא 'בונה ירושלים'. ולמה לא יענה אמן אחר ברכת אהבת עולם מפני שהיא סוף ברכות ראשונות של קריאת שמע, וכן כל כיוצא בה מברכות שמברכין אותן תחלה לדבר, כגון ברכות שמברכין לפני קריאת מגילה והדלקת נר חנוכה, מדוע אין מברכים 'אמן' על הברכה האחרונה שבהן, למען לא יפסיק ב'אמן' בין ברכה ובין הדבר שבירך עליו: