יד) הכותב בשמאלו, או לאחר ידו, ברגלו, בפיו, ובמרפקו, הרי זה פטור. איטר שכתב בימינו, שהיא לו כשמאל כל אדם, פטור. ואם כתב האיטר בשמאלו, חייב. והשולט בשתי ידיו בשוה, וכתב בין בימינו בין בשמאלו, חייב. היה קטן אוחז בקולמוס, וגדול אוחז בידו וכותב, הגדול חייב. היה גדול אוחז בקולמוס, וקטן אוחז בידו וכותב, פטור:
טו) אין הכותב חייב עד שיכתוב בדבר הרושם ועומד [-ומתקיים], כגון דיו, וְשִׁחוֹר, וסקרא, וקומוס, וקנקנתום, וכיוצא בהם, ואף יכתוב על דבר שמתקיים הכתב עליו, כגון עור וקלף ונייר ועץ וכיוצא בהם, אבל הכותב בדבר שאין רישומו עומד, כגון משקין ומי פירות, או שכתב בדיו וכיוצא בו על עלי ירקות ועל כל דבר שאינו עומד, פטור, נמצא שאינו חייב עד שיכתוב בדבר העומד על דבר העומד. וכן אין המוחק חייב עד שימחוק כתב העומד, מעל דבר העומד:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
