(פסקי ההלכות הם ציטוט מלשון הרמב"ם על ההלכות שנלמדו השבוע ברי"ף. במקומות מסוימים יש מחלוקת ראשונים בדבר, ואין לסמוך על הדברים למעשה)
א. בנדרים הלך אחר לשון בני אדם באותו מקום ובאותו לשון ובאותו זמן שנדר או נשבע בו, כיצד נדר או נשבע מן המבושל, אם דרך אותו מקום באותו לשון באותו זמן שקוראין מבושל אפילו לצלי ולשלוק ה"ז אסור בכל, ואם אין דרכם לקרות מבושל אלא לבשר שנתבשל במים ובתבלין הרי זה מותר בצלי ובשלוק, וכן המעושן והמבושל בחמי טבריא וכיוצא בהן הולכין בו אחר הלשון של בני העיר. (נדרים פ"ט ה"א)
ב. הנודר מן המבושל מותר בביצה שלא נתבשלה עד שקפתה אלא נתגלגלה בלבד, הנודר ממעשה קדרה אינו אסור אלא מדברים שמרתיחין אותן בקדרה, כגון ריפות ולביבות וכיוצא בהן, אסר עצמו מכל היורד לקדרה הרי זה אסור בכל המתבשלין בקדרה. (נדרים פ"ט ה"ז)
ג. נדר או נשבע מן הכבוש אם דרכם לקרות כבוש לכל הכבושים הרי זה אסור בכל, ואם אין דרכם לקרות כבוש אלא לירק כבוש בלבד אינו אסור אלא בכבוש של ירק וכן כל כיוצא בזה. (נדרים פ"ט ה"ג)
ד. הנודר מן הדגים מותר בציר ובמורייס של דגים, הנודר מן החלב מותר בקום והוא המים המובדלין מן החלב, נדר מן הקום מותר בחלב, נדר מן הגבינה אסור בה בין מלוחה בין תפלה. (נדרים פ"ט ה"ח)
