יא לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה צַ֖ר וּסְבִ֣יב הָאָ֑רֶץ וְהוֹרִ֤יד מִמֵּךְ֙ עֻזֵּ֔ךְ וְנָבֹ֖זּוּ אַרְמְנוֹתָֽיִךְ׃ יב כֹּה֮ אָמַ֣ר יְהוָה֒ כַּֽאֲשֶׁר֩ יַצִּ֨יל הָֽרֹעֶ֜ה מִפִּ֧י הָֽאֲרִ֛י שְׁתֵּ֥י כְרָעַ֖יִם א֣וֹ בְדַל־אֹ֑זֶן כֵּ֣ן יִנָּֽצְל֞וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל הַיֹּֽשְׁבִים֙ בְּשֹׁ֣מְר֔וֹן בִּפְאַ֥ת מִטָּ֖ה וּבִדְמֶ֥שֶׁק עָֽרֶשׂ׃
֍ ֍ ֍
(יא) לָכֵן, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי אֱלֹהִים, צַר וּסְבִיב הָאָרֶץ – יצורו פלשתים ומצרים יחד סביב שומרון, וְהוֹרִיד מִמֵּךְ הצר את עֻזֵּךְ, וְנָבֹזּוּ אַרְמְנוֹתָיִךְ המלאים חמס ושוד.
(יב) ומפרש עתה את דבריו 'הישאג אריה ביער וטרף אין לו', שזהו משל למלך אשור, השואג עליהם למלחמה, כֹּה אָמַר ה', כַּאֲשֶׁר יַצִּיל הָרֹעֶה מִפִּי הָאֲרִי רק שְׁתֵּי כְרָעַיִם אוֹ בְדַל אֹזֶן של הכבש שנטרף על ידי האריה [ומציל אותם כדי שתהיה לו ראיה לבעל הצאן שאכן נטרף ממנו הכבש], כֵּן יִנָּצְלוּ מתוך בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַיֹּשְׁבִים בְּשֹׁמְרוֹן, רק הנמצאים בִּפְאַת מִטָּה – בקצה מיטתם, מחמת חולי, וּבִדְמֶשֶׁק עָרֶשׂ – ואותם יהודים שישבו בדמשק והוגלו על ידי מלך אשור, לא ניצלו אפילו החולים, אלא אותם השוכבים על ערש דוי ונוטים למות.
