יג שִׁמְע֥וּ וְהָעִ֖ידוּ בְּבֵ֣ית יַֽעֲקֹ֑ב נְאֻם־אֲדֹנָ֥י יְהוִ֖ה אֱלֹהֵ֥י הַצְּבָאֽוֹת׃ יד כִּ֗י בְּי֛וֹם פָּקְדִ֥י פִשְׁעֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל עָלָ֑יו וּפָֽקַדְתִּי֙ עַל־מִזְבְּח֣וֹת בֵּֽית־אֵ֔ל וְנִגְדְּעוּ֙ קַרְנ֣וֹת הַמִּזְבֵּ֔חַ וְנָֽפְל֖וּ לָאָֽרֶץ׃ טו וְהִכֵּיתִ֥י בֵית־הַחֹ֖רֶף עַל־בֵּ֣ית הַקָּ֑יִץ וְאָֽבְד֞וּ בָּתֵּ֣י הַשֵּׁ֗ן וְסָפ֛וּ בָּתִּ֥ים רַבִּ֖ים נְאֻם־יְהוָֽה׃
֍ ֍ ֍
(יג) ומוסיף לפרש עתה את מה שאמר 'התפול צפור על פח ומוקש אין לה', ואף ישראל שנפלו ביד מלך אשור, הרי זה בהכרח מחמת סיבה מסוימת, והיה זה כאשר קרא הושע בן אלה מלך ישראל למצרים שיעזרו לו כנגד מלך אשור, ואחר כך הלך בעצמו אל מלך אשור, ובכך נתפס בידו כיונה היורדת מעצמה מהשמים אל הפח ונלכדת בו, והיה זה מחמת חטא עגלי הזהב של מלכות ישראל, ועל כך אומר, שִׁמְעוּ וְהָעִידוּ בְּבֵית יַעֲקֹב, נְאֻם אֲדֹנָי אֱלֹהִים אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת.
(יד) כִּי בְּיוֹם פָּקְדִי את פִשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל עָלָיו, להענישו, וּפָקַדְתִּי עַל מִזְבְּחוֹת בֵּית אֵל, שם היה אחד מעגלי הזהב שהעמיד ירבעם בן נבט, וְנִגְדְּעוּ קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ על ידי הושע בן אלה מלך ישראל, שרצה להפסיק את עבודת העגלים, וְנָפְלוּ לָאָרֶץ, ומחמת כן מרדו בו חלק מהעם, שרצו להמשיך לעבוד עבודה זרה.
(טו) וְהִכֵּיתִי בֵית הַחֹרֶף עַל בֵּית הַקָּיִץ – והמורדים הרסו את בתי המלוכה של הושע בן אלה, את הארמון המיוחד לחורף ואת הארמון המיוחד לקיץ, וְאָבְדוּ בָּתֵּי הַשֵּׁן שהיו שייכים למלך, וְסָפוּ בָּתִּים רַבִּים על ידי המהומה שנעשתה בקרב העם, נְאֻם ה', הרי שחטא העבודה זרה גרם בפועל לגלות, כי מחמת שרצה הושע בן אלה להשבית את העבודה זרה נעשתה המרידה והמהומה בקרב העם, ועלה עליהם מלך אשור והגלם.
