יח רָשָׁ֗ע עֹשֶׂ֥ה פְעֻלַּת־שָׁ֑קֶר וְזֹרֵ֥עַ צְ֝דָקָ֗ה שֶׂ֣כֶר אֱמֶֽת׃ יט כֵּן־צְדָקָ֥ה לְחַיִּ֑ים וּמְרַדֵּ֖ף רָעָ֣ה לְמוֹתֽוֹ׃
֍ ֍ ֍
((יח) לשון 'עשייה' מורה על תכלית הדבר ועיקרו, ו'פעולה' מורה על התעסקות באמצעי כדי להגיע על ידו אל התכלית הרצויה, והרָשָׁע עֹשֶׂה – חושב שהוא מגיע אל התכלית בכך שהוא משיג ממון רב בדרכי גזל וחמס, אך האמת שזו פְעֻלַּת שָׁקֶר, כי כל עניני העולם הזה אינם 'תכלית' אמיתית, אלא רק אמצעים להגיע לעולם הבא, ואם כן מעשיו הם 'פעולות' בלבד, שאינם מגיעים עדיין אל התכלית, והם מוליכות לדרכי שקר, כי לא ישיג על ידם שום תכלית אמיתית לעולם הבא, אלא אדרבה, יֵעָנֵשׁ עליהם. וְזֹרֵעַ צְדָקָה – אבל העושה מעשי צדקה, אף שהוא נראה רק כ'זורע', שאינו מגיע עדיין אל התכלית, הרי הוא יקבל את שכרו לעולם הבא, והוא יקצור לאחר זמן שֶׂכֶר אֱמֶת.
(יט) ומוסיף ומפרש את דבריו, כֵּן [-לשון 'כנות', אמת] צְדָקָה לְחַיִּים, כלומר, מעשיו של זורע הצדקה הם אמיתיים, כי הם מביאים את האדם לחיי העולם הזה ולחיי העולם הבא. אבל מעשי הרשע הם פעולות שקר, וּמְרַדֵּף רָעָה לְמוֹתוֹ – כי בכך שהוא רודף אחרי הרעה, הרי הוא כרודף אחר מותו, כי אף אם בדרך הטבע היה המוות צריך לבוא אליו בזמן מאוחר, הרי הוא כרודף אחר המוות, להביאו על עצמו בזמן קרוב, מחמת מעשיו הרעים.
