לג יַחְמֹ֣ס כַּגֶּ֣פֶן בִּסְר֑וֹ וְיַשְׁלֵ֥ךְ כַּ֝זַּ֗יִת נִצָּתֽוֹ׃ לד כִּֽי־עֲדַ֣ת חָנֵ֣ף גַּלְמ֑וּד וְ֝אֵ֗שׁ אָֽכְלָ֥ה אָֽהֳלֵי־שֹֽׁחַד׃ לה הָרֹ֣ה עָ֭מָל וְיָ֣לֹֽד אָ֑וֶן וּ֝בִטְנָ֗ם תָּכִ֥ין מִרְמָֽה׃
֍ ֍ ֍
(לג) יַחְמֹס כַּגֶּפֶן בִּסְרוֹ וידמה הרשע לגפן המסיר ומשליך את ענביו בעודם בוסר, קודם שיבשילו להיעשות פירות ראויים, וְיַשְׁלֵךְ כַּזַּיִת נִצָּתוֹ – וכמו עץ זית המשליך את הנצת פירותיו, בעודם קטנים ביותר, שלא הגיעו אפילו לכלל בוסר, והנמשל הוא כי כך יקרה לרשע, שימותו בניו הקטנים ובניו הגדולים.
(לד) כִּי עֲדַת חָנֵף גַּלְמוּד – נשאר הרשע גלמוד ובודד מהעדה שהחניפה לו, שהם בניו ועבדיו, וְאֵשׁ אָכְלָה את אָהֳלֵי השֹׁחַד של הרשע, וגם בזה רמז לאיוב שאש אכלה את אהליו וקנייניו, ומתו בניו הקטנים עם הגדולים.
(לה) והגם שכלפי חוץ העמיד פנים כאילו הוא צדיק, הָרֹה עָמָל – הכין בליבו מחשבות כפירה, וְיָלֹד אָוֶן, ובאה מפלתו, ובכל זאת לא שב בתשובה, וּבִטְנָם תָּכִין מִרְמָה – חושב בליבו מחשבות מרמה וטענות מזוייפות כנגד הנהגת ה' בעולם, ולהכחיש את חסדיו וטובו.
