ד הֲזֹ֣את יָ֭דַעְתָּ מִנִּי־עַ֑ד מִנִּ֤י שִׂ֖ים אָדָ֣ם עֲלֵי־אָֽרֶץ׃ ה כִּ֤י רִנְנַ֣ת רְ֭שָׁעִים מִקָּר֑וֹב וְשִׂמְחַ֖ת חָנֵ֣ף עֲדֵי־רָֽגַע׃ ו אִם־יַֽעֲלֶ֣ה לַשָּׁמַ֣יִם שִׂיא֑וֹ וְ֝רֹאשׁ֗וֹ לָעָ֥ב יַגִּֽיעַ׃ ז כְּֽ֭גֶלְלוֹ לָנֶ֣צַח יֹאבֵ֑ד רֹ֝אָ֗יו יֹֽאמְר֥וּ אַיּֽוֹ׃
֍ ֍ ֍
(ד) כיון שטענתך היא שהרשע מצליח, אינך יכול להחליט ולקבוע זאת על פי פעם או פעמיים שראית כן, אלא רק לאחר שתבחן זאת במשך זמן רב, ולכן אשאל אותך, הֲזֹאת יָדַעְתָּ מִנִּי עַד – האם דבר זה [שהרשע מצליח] ידוע לך מימי קדם, מִנִּי שִׂים אָדָם עֲלֵי אָרֶץ – מיום שהאדם קיים על הארץ.
(ה) והלא אין האמת כן, כִּי רִנְנַת רְשָׁעִים – שהרי דבר זה שהרשעים מרננים ומצליחים במעשיהם, נעשה רק מִקָּרוֹב, אבל בימי קדם לא היו מצליחים כלל, אלא היו נענשים מיד, ואם כן יש לך להבין שגם מה שאתה רואה כעת שהרשעים מצליחים לא ימשך הדבר זמן רב, אלא וְשִׂמְחַת חָנֵף עֲדֵי רָגַע – שמחת הרשעים תימשך רק זמן קצר כרגע, ולאחר מכן תיפסק הצלחתם.
(ו) ואדרבה, אפילו הטובה שיש לו כעת היא לרעתו, כי אִם יַעֲלֶה לַשָּׁמַיִם שִׂיאוֹ, וְרֹאשׁוֹ לָעָב [-לענן] יַגִּיעַ, (ז) כְּגֶלְלוֹ – כדי שכאשר יתגלגל ויפול ממקום גבוה כל כך, אזי לָנֶצַח יֹאבֵד, כי תהיה מפלתו פתאומית, עד אשר רֹאָיו יֹאמְרוּ אַיּוֹ, כי זה עתה ראוהו, ופתאום נעלם לגמרי.
