ח כַּֽחֲל֣וֹם יָ֭עוּף וְלֹ֣א יִמְצָאֻ֑הוּ וְ֝יֻדַּ֗ד כְּחֶזְי֥וֹן לָֽיְלָה׃ ט עַ֣יִן שְׁ֭זָפַתּוּ וְלֹ֣א תוֹסִ֑יף וְלֹא־ע֗֝וֹד תְּשׁוּרֶ֥נּוּ מְקוֹמֽוֹ׃ י בָּ֭נָיו יְרַצּ֣וּ דַלִּ֑ים וְ֝יָדָ֗יו תָּשֵׁ֥בְנָה אוֹנֽוֹ׃ יא עַ֭צְמוֹתָיו מָֽלְא֣וּ עֲלוּמָ֑ו וְ֝עִמּ֗וֹ עַל־עָפָ֥ר תִּשְׁכָּֽב׃
֍ ֍ ֍
(ח) וכל הצלחתו של הרשע אינה אלא כַּחֲלוֹם יָעוּף, וכאילו לא היתה במציאות כלל, וְלֹא יִמְצָאֻהוּ, וְיֻדַּד כְּחֶזְיוֹן לָיְלָה, שלאחר שמתעורר האדם משנתו רואה הוא שלא היה זה אלא חלום, הנודד ממנו לאחר היקיצה.
(ט) עַיִן שְׁזָפַתּוּ – העין שראתה את החלום פעם אחת, וְלֹא תוֹסִיף לראותו שוב, וְלֹא עוֹד תְּשׁוּרֶנּוּ מְקוֹמוֹ – ולא תדע אפילו היכן מקומו.
(י) ומתאר עתה כיצד תבוא מפלתו של הרשע פתאום, ללא הדרגה, כי בעודו עוסק ברשעו, בָּנָיו של הרשע יְרַצּוּ – ירוצצו את הדַלִּים החלשים, וְיָדָיו של הרשע עצמו תָּשֵׁבְנָה אוֹנוֹ – תשובנה לעסוק בדבר המצריך כח גדול, והיינו בגזילת העשירים.
(יא) ובעודו עדיין במלא כוחו, כאשר עַצְמוֹתָיו מָלְאוּ עֲלוּמָו – כח נעורים, ובעודו בבריאות הגוף ימות פתאום מיתה חטופה, וְעִמּוֹ עַל עָפָר תִּשְׁכָּב, כלומר, כאילו ישכב לקבורתו יחד עם כוחו ובריאותו, כי לא ייחלש ויחלה קודם באופן שיוכל לחזור בתשובה, אלא עם כוחו ובריאותו ימות ויקבר.
