כו כָּל־חֹשֶׁךְ֮ טָמ֪וּן לִצְפּ֫וּנָ֥יו תְּ֭אָכְלֵהוּ אֵ֣שׁ לֹֽא־נֻפָּ֑ח יֵ֖רַע שָׂרִ֣יד בְּאָֽהֳלֽוֹ׃ כז יְגַלּ֣וּ שָׁמַ֣יִם עֲוֹנ֑וֹ וְ֝אֶ֗רֶץ מִתְקֽוֹמָ֘מָ֥ה לֽוֹ׃ כח יִ֭גֶל יְב֣וּל בֵּית֑וֹ נִ֝גָּר֗וֹת בְּי֣וֹם אַפּֽוֹ׃ כט זֶ֤ה ׀ חֵֽלֶק־אָדָ֣ם רָ֭שָׁע מֵֽאֱלֹהִ֑ים וְנַֽחֲלַ֖ת אִמְר֣וֹ מֵאֵֽל׃
֍ ֍ ֍
(כו) כָּל חֹשֶׁךְ טָמוּן לִצְפּוּנָיו – אף על פי שהרשע מטמין ומצפין את גזלותיו בחושך, במקום שאין בו אש ולא אור, מכל מקום תְּאָכְלֵהוּ אֵשׁ לֹא נֻפָּח, כי יזמין לשם ה' בהשגחתו אש שתשרוף את גזילותיו, יֵרַע שָׂרִיד בְּאָהֳלוֹ – גם השריד שישאר באהלו, שלא הוצרך להטמינו כיון שלא היה גזול בידו, גם הוא ישבר וישרף ויכלה באותה אש.
(כז) ואף שהסתיר את גזלותיו בחשיכה, יוציאם ה' לאור העולם, עד אשר יְגַלּוּ שָׁמַיִם את עֲוֹנוֹ, וְאֶרֶץ מִתְקוֹמָמָה לוֹ – תעמוד נגדו, להענישו.
(כח) יִגֶל – ויתגלה עוונו, על ידי כך שיְבוּל בֵּיתוֹ נִגָּרוֹת בְּיוֹם אַפּוֹ – עושרו והונו ירדו לטמיון ביום שיעניש אותו ה', (כט) וכיון שיהיה הדבר בהשגחה פרטית מיוחדת לרעה, הניכרת לכל, הרי זה כאילו איבוד עושרו יוכיח ויאמר, כי זֶה חֵלֶק עונשו של אָדָם רָשָׁע מֵאֱלֹהִים, מידה כנגד מידה על מעשיו הרעים, וְנַחֲלַת אִמְרוֹ מֵאֵל, כלומר, מלבד העונש הפרטי על מעשיו הרעים, יש לו עונש כללי שהוא כמו 'נחלת ירושה', מכח אמירת ה' שיעניש את הרשעים.
