כב הָפֵ֣ר מַֽ֭חֲשָׁבוֹת בְּאֵ֣ין ס֑וֹד וּבְרֹ֖ב יֽוֹעֲצִ֣ים תָּקֽוּם׃ כג שִׂמְחָ֣ה לָ֭אִישׁ בְּמַֽעֲנֵה־פִ֑יו וְדָבָ֖ר בְּעִתּ֣וֹ מַה־טּֽוֹב׃
֍ ֍ ֍
(כב) הָפֵר מַחֲשָׁבוֹת בְּאֵין סוֹד – מי שאינו שומר את מחשבותיו בסוד, אזי גם כאשר יבחר באחת המחשבות שהיא תהיה העצה שיפעל על פיה, תופר עצתו על ידי אויביו, כי לאחר שהתגלה סוד עצתו יוכלו מבקשי רעתו לְהָפֵר אותה. וּבְרֹב יוֹעֲצִים תָּקוּם – אך אם יקח יועצים רבים, וישתמש בעצות כולם יחד על ידי שיקשר ויחבר את העצות הרבות זו לזו, בודאי תתקיים לכל הפחות אחת מהעצות הרבות, ולא תופר.
(כג) שִׂמְחָה לָאִישׁ בְּמַעֲנֵה פִיו – מי שחוקי החכמה ערוכים על לשונו, עד שכאשר ישאלוהו יוכל לענות תיכף, תהיה לו שמחה מכך, וְדָבָר בְּעִתּוֹ – ואם יֵדַע לענות דבר הנצרך באותו הזמן, מַה טּוֹב – זו תהיה תכלית הטוב, שיוכל להיטיב גם לאחרים בחכמתו, ולא רק שתהיה שמחה לעצמו.
