ח וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ וַֽיַּעֲשׂ֖וּ אֲר֣וֹן אֶחָ֑ד וַֽיִּתְּנֻ֛הוּ בְּשַׁ֥עַר בֵּית־יְהוָ֖ה חֽוּצָה׃ ט וַיִּתְּנוּ־ק֞וֹל בִּֽיהוּדָ֣ה וּבִירֽוּשָׁלִַ֗ם לְהָבִ֤יא לַֽיהוָה֙ מַשְׂאַ֞ת מֹשֶׁ֧ה עֶֽבֶד־הָאֱלֹהִ֛ים עַל־יִשְׂרָאֵ֖ל בַּמִּדְבָּֽר׃ י וַיִּשְׂמְח֥וּ כָל־הַשָּׂרִ֖ים וְכָל־הָעָ֑ם וַיָּבִ֛יאוּ וַיַּשְׁלִ֥יכוּ לָֽאָר֖וֹן עַד־לְכַלֵּֽה׃ יא וַיְהִ֡י בְּעֵת֩ יָבִ֨יא אֶת־הָֽאָר֜וֹן אֶל־פְּקֻדַּ֣ת הַמֶּלֶךְ֮ בְּיַ֣ד הַלְוִיִּם֒ וְכִרְאוֹתָ֞ם כִּי־רַ֣ב הַכֶּ֗סֶף וּבָ֨א סוֹפֵ֤ר הַמֶּ֨לֶךְ֙ וּפְקִיד֙ כֹּהֵ֣ן הָרֹ֔אשׁ וִיעָ֨רוּ֙ אֶת־הָ֣אָר֔וֹן וְיִשָּׂאֻ֖הוּ וִֽישִׁיבֻ֣הוּ אֶל־מְקֹמ֑וֹ כֹּ֤ה עָשׂוּ֙ לְי֣וֹם ׀ בְּי֔וֹם וַיַּֽאַסְפוּ־כֶ֖סֶף לָרֹֽב׃ יב וַיִּתְּנֵ֨הוּ הַמֶּ֜לֶךְ וִיהֽוֹיָדָ֗ע אֶל־עוֹשֵׂה֙ מְלֶ֨אכֶת֙ עֲבוֹדַ֣ת בֵּית־יְהוָ֔ה וַיִּֽהְי֤וּ שֹֽׂכְרִים֙ חֹֽצְבִ֣ים וְחָֽרָשִׁ֔ים לְחַדֵּ֖שׁ בֵּ֣ית יְהוָ֑ה וְ֠גַם לְחָֽרָשֵׁ֤י בַרְזֶל֙ וּנְחֹ֔שֶׁת לְחַזֵּ֖ק אֶת־בֵּ֥ית יְהוָֽה׃ יג וַֽיַּעֲשׂוּ֙ עֹשֵׂ֣י הַמְּלָאכָ֔ה וַתַּ֧עַל אֲרוּכָ֛ה לַמְּלָאכָ֖ה בְּיָדָ֑ם וַֽיַּעֲמִ֜ידוּ אֶת־בֵּ֧ית הָֽאֱלֹהִ֛ים עַל־מַתְכֻּנְתּ֖וֹ וַֽיְאַמְּצֻֽהוּ׃ יד וּֽכְכַלּוֹתָ֡ם הֵבִ֣יאוּ לִפְנֵי֩ הַמֶּ֨לֶךְ וִיהֽוֹיָדָ֜ע אֶת־שְׁאָ֣ר הַכֶּ֗סֶף וַיַּֽעֲשֵׂ֨הוּ כֵלִ֤ים לְבֵית־יְהוָה֙ כְּלֵ֣י שָׁרֵ֔ת וְהַֽעֲל֣וֹת וְכַפּ֔וֹת וּכְלֵ֥י זָהָ֖ב וָכָ֑סֶף וַ֠יִּֽהְיוּ מַֽעֲלִ֨ים עֹל֤וֹת בְּבֵית־יְהוָה֙ תָּמִ֔יד כֹּ֖ל יְמֵ֥י יְהֽוֹיָדָֽע׃
֍ ֍ ֍
(ח) וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ, וַיַּעֲשׂוּ אֲרוֹן אֶחָד עבור השקלים שיתנו עתה כל ישראל עבור השנים הקודמות, וַיִּתְּנֻהוּ בְּשַׁעַר בֵּית ה', חוּצָה.
(ט) וַיִּתְּנוּ קוֹל – כרוז בִּיהוּדָה וּבִירוּשָׁלִַם, לְהָבִיא לַה' מַשְׂאַת מֹשֶׁה עֶבֶד הָאֱלֹהִים כאשר ציוה עַל יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר.
(י) וַיִּשְׂמְחוּ כָל הַשָּׂרִים וְכָל הָעָם, וַיָּבִיאוּ את שקליהם, וַיַּשְׁלִיכוּ לָאָרוֹן עַד לְכַלֵּה – עד שכילו כולם להביא את השקלים.
(יא) וַיְהִי בְּעֵת יָבִיא אֶת הָאָרוֹן אֶל פְּקֻדַּת הַמֶּלֶךְ בְּיַד הַלְוִיִּם, וְכִרְאוֹתָם כִּי רַב הַכֶּסֶף בארון, וּבָא סוֹפֵר הַמֶּלֶךְ, וּפְקִיד כֹּהֵן הָרֹאשׁ [-הכהן הגדול], וִיעָרוּ – שפכו אֶת הָאָרוֹן, וְיִשָּׂאֻהוּ וִישִׁיבֻהוּ אֶל מְקֹמוֹ, כֹּה עָשׂוּ לְיוֹם בְּיוֹם, וַיַּאַסְפוּ כֶסֶף לָרֹב.
(יב) וַיִּתְּנֵהוּ הַמֶּלֶךְ וִיהוֹיָדָע הכהן הגדול אֶל עוֹשֵׂה מְלֶאכֶת עֲבוֹדַת בֵּית ה', וַיִּהְיוּ שֹׂכְרִים חֹצְבִים וְחָרָשִׁים, לְחַדֵּשׁ את בֵּית ה', וְגַם לְחָרָשֵׁי בַרְזֶל וּנְחֹשֶׁת, לְחַזֵּק אֶת בֵּית ה'.
(יג) וַיַּעֲשׂוּ עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה את מלאכתם, וַתַּעַל אֲרוּכָה – רפואה, בלשון מושאלת, לַמְּלָאכָה אשר בְּיָדָם, וַיַּעֲמִידוּ אֶת בֵּית הָאֱלֹהִים עַל מַתְכֻּנְתּוֹ, וַיְאַמְּצֻהוּ – חיזקוהו.
(יד) וּכְכַלּוֹתָם לתקן ולחזק את בית ה', הֵבִיאוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וִיהוֹיָדָע אֶת שְׁאָר הַכֶּסֶף, וַיַּעֲשֵׂהוּ כֵלִים לְבֵית ה', כְּלֵי שָׁרֵת, וְהַעֲלוֹת – עלי, המיועד לכתישה במכתשת, וְכַפּוֹת, וּכְלֵי זָהָב וָכָסֶף, וַיִּהְיוּ מַעֲלִים עֹלוֹת בְּבֵית ה' תָּמִיד כֹּל יְמֵי יְהוֹיָדָע.