טו וַיִּזְקַ֧ן יְהֽוֹיָדָ֛ע וַיִּשְׂבַּ֥ע יָמִ֖ים וַיָּמֹ֑ת בֶּן־מֵאָ֧ה וּשְׁלֹשִׁ֛ים שָׁנָ֖ה בְּמוֹתֽוֹ׃ טז וַיִּקְבְּרֻ֥הוּ בְעִיר־דָּוִ֖יד עִם־הַמְּלָכִ֑ים כִּֽי־עָשָׂ֤ה טוֹבָה֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וְעִ֥ם הָֽאֱלֹהִ֖ים וּבֵיתֽוֹ׃ יז וְאַֽחֲרֵ֥י מוֹת֙ יְה֣וֹיָדָ֔ע בָּ֚אוּ שָׂרֵ֣י יְהוּדָ֔ה וַיִּֽשְׁתַּחֲו֖וּ לַמֶּ֑לֶךְ אָ֛ז שָׁמַ֥ע הַמֶּ֖לֶךְ אֲלֵיהֶֽם׃ יח וַיַּֽעַזְב֗וּ אֶת־בֵּ֤ית יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י אֲבֽוֹתֵיהֶ֔ם וַיַּֽעַבְד֥וּ אֶת־הָֽאֲשֵׁרִ֖ים וְאֶת־הָֽעֲצַבִּ֑ים וַֽיְהִי־קֶ֗צֶף עַל־יְהוּדָה֙ וִיר֣וּשָׁלִַ֔ם בְּאַשְׁמָתָ֖ם זֹֽאת׃ יט וַיִּשְׁלַ֤ח בָּהֶם֙ נְבִאִ֔ים לַֽהֲשִׁיבָ֖ם אֶל־יְהוָ֑ה וַיָּעִ֥ידוּ בָ֖ם וְלֹ֥א הֶֽאֱזִֽינוּ׃
֍ ֍ ֍
(טו) וַיִּזְקַן יְהוֹיָדָע הכהן הגדול, וַיִּשְׂבַּע יָמִים, וַיָּמֹת, בֶּן מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה היה בְּמוֹתוֹ.
(טז) וַיִּקְבְּרֻהוּ בְעִיר דָּוִיד, עִם הַמְּלָכִים, כִּי עָשָׂה טוֹבָה בְּיִשְׂרָאֵל בכך שפדה אותם מיד עתליהו המרשעת והשיב את מלכות בית דוד למקומה, וְעִם הָאֱלֹהִים וּבֵיתוֹ, שהעמיד את בית ה' על מכונו.
(יז) וְאַחֲרֵי מוֹת יְהוֹיָדָע, בָּאוּ שָׂרֵי יְהוּדָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ לַמֶּלֶךְ יואש, לעשותו עבודה זרה, כי אמרו לו, כיון ששהית כמה שנים בקדש הקדשים [כאשר החביאוהו מפני עתליה] ולא קרה לך דבר, סימן שיש בך אלוהות, ובחיי יהוידע הכהן לא שמע אליהם יואש, אך אָז, לאחר מות יהוידע, שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֲלֵיהֶם.
(יח) ואחרי שעשו את יואש המלך לעבודה זרה, וַיַּעַזְבוּ אֶת בֵּית ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם, וַיַּעַבְדוּ אֶת הָאֲשֵׁרִים שנטעו לכבודו, וְאֶת הָעֲצַבִּים שעשו בדמותו, וַיְהִי קֶצֶף עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם בְּאַשְׁמָתָם זֹאת, כי אמנם לא עבדו עבודה זרה אחרת, אך עבודה זו של המלך היתה עבודה זרה.
(יט) וַיִּשְׁלַח בָּהֶם נְבִאִים לַהֲשִׁיבָם אֶל ה', וַיָּעִידוּ בָם, וְלֹא הֶאֱזִינוּ.
