יז יְהוּדָה֙ וְאֶ֣רֶץ יִשְׂרָאֵ֔ל הֵ֖מָּה רֹֽכְלָ֑יִךְ בְּחִטֵּ֣י מִ֠נִּית וּפַנַּ֨ג וּדְבַ֤שׁ וָשֶׁ֨מֶן֙ וָצֹ֔רִי נָֽתְנ֖וּ מַֽעֲרָבֵֽךְ׃ יח דַּמֶּ֧שֶׂק סֹֽחַרְתֵּ֛ךְ בְּרֹ֥ב מַֽעֲשַׂ֖יִךְ מֵרֹ֣ב כָּל־ה֑וֹן בְּיֵ֥ין חֶלְבּ֖וֹן וְצֶ֥מֶר צָֽחַר׃ יט וְדָ֤ן וְיָוָן֙ מְאוּזָּ֔ל בְּעִזְבוֹנַ֖יִךְ נָתָ֑נּוּ בַּרְזֶ֤ל עָשׁוֹת֙ קִדָּ֣ה וְקָנֶ֔ה בְּמַֽעֲרָבֵ֖ךְ הָיָֽה׃
֍ ֍ ֍
(יז) יְהוּדָה וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֵמָּה רֹכְלָיִךְ, למכור את הסחורה הזו לאחרים, בְּחִטֵּי מִנִּית [-חיטים משובחות הבאות ממקום ששמו מִנִּית], וּפַנַּג – שמן אפרסמון, וּדְבַשׁ וָשֶׁמֶן, וָצֹרִי – שרף האילן, שכל אלו הם דברים המצויים בארץ ישראל, נָתְנוּ מַעֲרָבֵךְ – הם היו הערבונות שהניחו לך תמורת הסחורה שנטלו למכור.
(יח) דַּמֶּשֶׂק, בירת מלכות ארם, היתה סֹחַרְתֵּךְ, בְּרֹב מַעֲשַׂיִךְ ומֵרֹב כָּל הוֹן היו מביאים לך דברים אלו, בְּיֵין חֶלְבּוֹן – יין יקר ממקום ששמו חלבון הביאו לך תמורת "רֹב כָּל הוֹן" שהיה לך, וְצֶמֶר צָחַר – צמר לבן ונקי לעשות ממנו בגדים היו מביאים לך מחמת "רֹב מַעֲשַׂיִךְ", שהיו לך אומנים מומחים לעשות מהם בגדים יקרים [וכאן לא אמר שנתנו את הסחורות הללו בעזבונה, כי לא השתמשו בהם לסחורה, אלא בני צור העשירים קנו אותם לצורך עצמם].
(יט) וְדָן וְיָוָן, מְאוּזָּל – משי לטוויה בְּעִזְבוֹנַיִךְ נָתָנּוּ, וכן בַּרְזֶל עָשׁוֹת – חתיכות ברזל, קִדָּה וְקָנֶה – מיני בשמים, בְּמַעֲרָבֵךְ הָיָה – נתנו לך כערבון על המרכולת שלקחו [כפי שנאמר בפסוק י"ג "יָוָן, תֻּבַל וָמֶשֶׁךְ, הֵמָּה רֹכְלָיִךְ"].
