כ דְּדָן֙ רֹֽכַלְתֵּ֔ךְ בְּבִגְדֵי־חֹ֖פֶשׁ לְרִכְבָּֽה׃ כא עֲרַב֙ וְכָל־נְשִׂיאֵ֣י קֵדָ֔ר הֵ֖מָּה סֹֽחֲרֵ֣י יָדֵ֑ךְ בְּכָרִ֤ים וְאֵילִם֙ וְעַתּוּדִ֔ים בָּ֖ם סֹֽחֲרָֽיִךְ׃ כב רֹֽכְלֵ֤י שְׁבָא֙ וְרַעְמָ֔ה הֵ֖מָּה רֹֽכְלָ֑יִךְ בְּרֹ֨אשׁ כָּל־בֹּ֜שֶׂם וּבְכָל־אֶ֤בֶן יְקָרָה֙ וְזָהָ֔ב נָֽתְנ֖וּ עִזְבוֹנָֽיִךְ׃
֍ ֍ ֍
(כ) דְּדָן גם היא היתה רֹכַלְתֵּךְ, למכור את סחורתך לאחרים [כמו שנאמר בפסוק ט"ו "בְּנֵי דְדָן רֹכְלַיִךְ", וכן 'דן' שבפסוק הקודם הם בני דדן הללו], בְּבִגְדֵי חֹפֶשׁ לְרִכְבָּה – והסחורה היתה בגדי משי [שנעשו מאותו 'מְאוּזָּל' שהוזכר בפסוק הקודם] המיועדים לעשירים, להציע בהם את המרכבה.
(כא) עֲרַב וְכָל נְשִׂיאֵי קֵדָר, הֵמָּה סֹחֲרֵי יָדֵךְ – הם מוכרים סחורה עבורך [לא כדי שתמכרי לאחרים], בְּכָרִים – כבשים שמנים, וְאֵילִם וְעַתּוּדִים – עיזים גדולים ומשובחים בָּם סֹחֲרָיִךְ – הם סחרו עמך עבור עצמם, כי קנית מהם בהמות אלו לאכילה.
(כב) רֹכְלֵי שְׁבָא וְרַעְמָה – גם הרוכלים שהיו קונים בתחילה סחורה בארץ שבא, ששם היו בשמים ואבנים יקרות, הֵמָּה רֹכְלָיִךְ – נעשו רוכלים שלך, וקנו ממך את סחורותיהם, כי בְּרֹאשׁ כָּל בֹּשֶׂם – הראשים והמשובחים שבכל מיני הבשמים, וּבְכָל אֶבֶן יְקָרָה וְזָהָב, נָתְנוּ עִזְבוֹנָיִךְ – עזבו הסוחרים הגדולים אצלך, והיו יכולים להשיג אצלך את כל הדברים הללו.
