ה וְנָֽתַתִּ֗י אֶת־פִּגְרֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לִפְנֵ֖י גִּלּֽוּלֵיהֶ֑ם וְזֵֽרִיתִי֙ אֶת־עַצְמ֣וֹתֵיכֶ֔ם סְבִיב֖וֹת מִזְבְּחֽוֹתֵיכֶֽם׃ ו בְּכֹל֙ מוֹשְׁב֣וֹתֵיכֶ֔ם הֶֽעָרִ֣ים תֶּֽחֱרַ֔בְנָה וְהַבָּמ֖וֹת תִּישָׁ֑מְנָה לְמַעַן֩ יֶֽחֶרְב֨וּ וְיֶאְשְׁמ֜וּ מִזְבְּחֽוֹתֵיכֶ֗ם וְנִשְׁבְּר֤וּ וְנִשְׁבְּתוּ֙ גִּלּ֣וּלֵיכֶ֔ם וְנִגְדְּעוּ֙ חַמָּ֣נֵיכֶ֔ם וְנִמְח֖וּ מַֽעֲשֵׂיכֶֽם׃ ז וְנָפַ֥ל חָלָ֖ל בְּתֽוֹכְכֶ֑ם וִֽידַעְתֶּ֖ם כִּֽי־אֲנִ֥י יְהוָֽה׃
֍ ֍ ֍
(ה) וְנָתַתִּי אֶת פִּגְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל [ולשון זו כוללת את כל המתים, ולא רק את ה'חללים' שנהרגו בחרב] לִפְנֵי גִּלּוּלֵיהֶם, וְזֵרִיתִי אֶת עַצְמוֹתֵיכֶם סְבִיבוֹת מִזְבְּחוֹתֵיכֶם, כפי שהם היו זובחים בהמות לעבודה זרה, ומפזרים את עצמותיהם סביב.
(ו) ומלבד הנבואה שהתנבא על ההרים שאינם מיושבים, ממשיך עתה ומתנבא על המקומות המיושבים, ואומר, בְּכֹל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם, הֶעָרִים תֶּחֱרַבְנָה, וְהַבָּמוֹת תִּישָׁמְנָה – כדי שהבמות של העבודה זרה יהיו שוממות, לְמַעַן יֶחֶרְבוּ וְיֶאְשְׁמוּ מִזְבְּחוֹתֵיכֶם – ותכלית החורבן של כל המושבות יהיה כדי שעל ידי שיחרבו המזבחות תדעו שאתם אשמים וחוטאים במעשיכם, וְנִשְׁבְּרוּ וְנִשְׁבְּתוּ גִּלּוּלֵיכֶם – על ידי שהגילולים ישברו, תשבתו מלעובדם, וְנִגְדְּעוּ חַמָּנֵיכֶם [-מין עבודה זרה], וְנִמְחוּ מַעֲשֵׂיכֶם – על ידי זה יימחו ויפסקו מעשיכם, ולא תוסיפו לעשותם עוד.
(ז) וְנָפַל חָלָל בְּתוֹכְכֶם, ועל ידי זה וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה', כי תראו שיש אלוהים שופטים בארץ.
