(א) וּפְלִשְׁתִּים֙ לָֽקְח֔וּ אֵ֖ת אֲר֣וֹן הָֽאֱלֹהִ֑ים וַיְבִאֻ֛הוּ מֵאֶ֥בֶן הָעֵ֖זֶר אַשְׁדּֽוֹדָה׃ (ב) וַיִּקְח֤וּ פְלִשְׁתִּים֙ אֶת־אֲר֣וֹן הָֽאֱלֹהִ֔ים וַיָּבִ֥אוּ אֹת֖וֹ בֵּ֣ית דָּג֑וֹן וַיַּצִּ֥יגוּ אֹת֖וֹ אֵ֥צֶל דָּגֽוֹן׃ (ג) וַיַּשְׁכִּ֤מוּ אַשְׁדּוֹדִים֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וְהִנֵּ֣ה דָג֗וֹן נֹפֵ֤ל לְפָנָיו֙ אַ֔רְצָה לִפְנֵ֖י אֲר֣וֹן ה֑' וַיִּקְחוּ֙ אֶת־דָּג֔וֹן וַיָּשִׁ֥בוּ אֹת֖וֹ לִמְקוֹמֽוֹ׃ (ד) וַיַּשְׁכִּ֣מוּ בַבֹּקֶר֮ מִֽמָּחֳרָת֒ וְהִנֵּ֣ה דָג֗וֹן נֹפֵ֤ל לְפָנָיו֙ אַ֔רְצָה לִפְנֵ֖י אֲר֣וֹן ה֑' וְרֹ֨אשׁ דָּג֜וֹן וּשְׁתֵּ֣י ׀ כַּפּ֣וֹת יָדָ֗יו כְּרֻתוֹת֙ אֶל־הַמִּפְתָּ֔ן רַ֥ק דָּג֖וֹן נִשְׁאַ֥ר עָלָֽיו׃ (ה) עַל־כֵּ֡ן לֹֽא־יִדְרְכוּ֩ כֹֽהֲנֵ֨י דָג֜וֹן וְכָֽל־הַבָּאִ֧ים בֵּית־דָּג֛וֹן עַל־מִפְתַּ֥ן דָּג֖וֹן בְּאַשְׁדּ֑וֹד עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
֍ ֍ ֍
(פרק ה – פרק ז, ב) בפרשיות הבאות מסופר כיצד נענשו הפלישתים על כך שנטלו בשבי את ארון הברית, עד שהבינו שעליהם להחזירו למקומו, לעם ישראל.
(א) וּפְלִשְׁתִּים לָקְחוּ אֵת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים בשבי, וַיְבִאֻהוּ מֵאֶבֶן הָעֵזֶר, אַשְׁדּוֹדָה.
(ב) ואחר שלקחוהו בשבי, חיפשו מקום המתאים להניחו, וַיִּקְחוּ פְלִשְׁתִּים אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וַיָּבִאוּ אֹתוֹ אל בֵּית דָּגוֹן אלוהיהם [והיתה צורתו מחציו ומעלה אדם, ומחציו ומטה דג (רד"ק)], בחושבם שהוא שניצח את ארון הברית, וַיַּצִּיגוּ אֹתוֹ אֵצֶל דָּגוֹן, כדי להראות כאילו ארון הברית נוצח על ידי דגון, והיו עומדים זה לצד זה, אל מול הפתח.
(ג) וַיַּשְׁכִּמוּ אַשְׁדּוֹדִים מִמָּחֳרָת, וְהִנֵּה דָגוֹן אלוהיהם נֹפֵל לְפָנָיו – על פניו אַרְצָה, ונפילתו היתה לִפְנֵי אֲרוֹן ה', והיה בכך נס כפול, שהרי אם היתה נפילתו מעצמה היה צריך ליפול על פניו לפני הפתח, או על צידו למול ארון ה' העומד לצידו, ואילו הוא נפל על פניו, ולפני הארון. אך עדיין לא נתנו האשדודים את ליבם לכך, וַיִּקְחוּ אֶת דָּגוֹן, וַיָּשִׁבוּ אֹתוֹ לִמְקוֹמוֹ.
(ד) וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר מִמָּחֳרָת, וְהִנֵּה שוב דָגוֹן נֹפֵל לְפָנָיו אַרְצָה, לִפְנֵי אֲרוֹן ה', וכפי שהיה ביום הקודם שנפילתו היתה גם על פניו וגם לפני הארון, וביום זה אירע נס נוסף, וְרֹאשׁ דָּגוֹן וּשְׁתֵּי כַּפּוֹת יָדָיו כְּרֻתוֹת אֶל הַמִּפְתָּן, כלומר, אף שנפילתו היתה אל מול ארון ה', הראש וכפות הידים היו מונחים בפתח, רַק דָּגוֹן – צורת הדג שבו (רד"ק) נִשְׁאַר עָלָיו. ונעשה הנס באופן זה, כדי שלא יחשבו כאילו היתה 'מלחמה' בין ארון הברית לבין דגון, וארון הברית ניצח, אלא שייראה שנכרתו ראשו וידו מאליהם במפתן, ואחר כך דגון עצמו כרע ונפל לפני ארון ברית ה'.
(ה) עַל כֵּן – כיון שחשבו הפלישתים שעל המפתן היה האלוקים שניצח את דגון, לֹא יִדְרְכוּ כֹהֲנֵי דָגוֹן וְכָל הַבָּאִים בֵּית דָּגוֹן עַל מִפְתַּן דָּגוֹן בְּאַשְׁדּוֹד, לאות כבוד, עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
