כו הֲתָשִׂ֣ים אַגְמֹ֣ן בְּאַפּ֑וֹ וּ֝בְח֗וֹחַ תִּקֹּ֥ב לֶֽחֱיֽוֹ׃ כז הֲיַרְבֶּ֣ה אֵ֭לֶיךָ תַּֽחֲנוּנִ֑ים אִם־יְדַבֵּ֖ר אֵלֶ֣יךָ רַכּֽוֹת׃
֍ ֍ ֍
(כו) ומבאר מדוע יש צורך בחכה כדי לצוד את הלויתן, הֲתָשִׂים אַגְמֹן בְּאַפּוֹ – וכי תוכל ללכוד אותו על ידי 'אגמון', שהוא וו כפוף של ברזל, שלוכדים בו דגים קטנים, וּבְחוֹחַ תִּקֹּב לֶחֱיוֹ – או שתוכל לצודו על ידי קוץ המנקב את לחיו, כפי שתופסים את הדגים הקטנים, הרי אין הדבר כן, ותצטרך לצידתו חכה, המיועדת לדגים גדולים.
(כז) וגם לא תוכל להתנהג עמו כדרך שנוהגים בבעלי החיים הטובים והכנועים מטבעם, שייראו מגערתך ולא יעשו לך רעה, הֲיַרְבֶּה אֵלֶיךָ דברי תַּחֲנוּנִים, שתוכל לנהוג עמו בדרך טובה, אִם יְדַבֵּר אֵלֶיךָ במילים רַכּוֹת.
