(יא) וַיִּשְׁלְח֨וּ וַיַּֽאַסְפ֜וּ אֶת־כָּל־סַרְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים וַיֹּֽאמְרוּ֙ שַׁלְּח֞וּ אֶת־אֲר֨וֹן אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְיָשֹׁ֣ב לִמְקוֹמ֔וֹ וְלֹֽא־יָמִ֥ית אֹתִ֖י וְאֶת־עַמִּ֑י כִּֽי־הָיְתָ֤ה מְהֽוּמַת־מָ֨וֶת֙ בְּכָל־הָעִ֔יר כָּֽבְדָ֥ה מְאֹ֛ד יַ֥ד הָֽאֱלֹהִ֖ים שָֽׁם׃ (יב) וְהָֽאֲנָשִׁים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־מֵ֔תוּ הֻכּ֖וּ בעפלים (בַּטְּחֹרִ֑ים) וַתַּ֛עַל שַֽׁוְעַ֥ת הָעִ֖יר הַשָּׁמָֽיִם׃
(א) וַיְהִ֧י אֲרוֹן־ה֛' בִּשְׂדֵ֥ה פְלִשְׁתִּ֖ים שִׁבְעָ֥ה חֳדָשִֽׁים׃ (ב) וַיִּקְרְא֣וּ פְלִשְׁתִּ֗ים לַכֹּֽהֲנִ֤ים וְלַקֹּֽסְמִים֙ לֵאמֹ֔ר מַֽה־נַּעֲשֶׂ֖ה לַֽאֲר֣וֹן ה֑' הֽוֹדִעֻ֕נוּ בַּמֶּ֖ה נְשַׁלְּחֶ֥נּוּ לִמְקוֹמֽוֹ׃
֍ ֍ ֍
(יא) וַיִּשְׁלְחוּ שוב וַיַּאַסְפוּ אֶת כָּל סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים, וַיֹּאמְרוּ הסרנים, שַׁלְּחוּ אֶת אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְיָשֹׁב לִמְקוֹמוֹ, וְלֹא יָמִית אֹתִי וְאֶת עַמִּי, כִּי הָיְתָה מְהוּמַת מָוֶת בְּכָל הָעִיר עקרון, כָּבְדָה מְאֹד יַד הָאֱלֹהִים שָׁם, וחולים רבים מתו בחוליים.
(יב) וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לֹא מֵתוּ, הֻכּוּ בַּטְּחֹרִים, וַתַּעַל שַׁוְעַת הָעִיר הַשָּׁמָיִם, שהיו זועקים לישועה.
(א) וַיְהִי אֲרוֹן ה' בִּשְׂדֵה פְלִשְׁתִּים שִׁבְעָה חֳדָשִׁים, ובכל אותו זמן היו נענשים, וחולים ומתים, ומכך הבינו שאין זה דרך מקרה. (ב) וַיִּקְרְאוּ פְלִשְׁתִּים לַכֹּהֲנִים וְלַקֹּסְמִים, לֵאמֹר, את ה'קוסמים' שאלו, מַה נַּעֲשֶׂה לַאֲרוֹן ה', האם נשאיר אותו כאן או שנשלח אותו לעם ישראל, כי הקוסמים הם היודעים דברים נעלמים וסגוליים, ויידעו לומר האם בגללו באו אליהם המכות הללו, והאם ראוי לשלחו חזרה לישראל. ואם יאמרו שנשלח אותו, שאלו את הכהנים, הבקיאים במנהגי הדברים המקודשים, הוֹדִעֻנוּ בַּמֶּה נְשַׁלְּחֶנּוּ לִמְקוֹמוֹ, באיזו דרך נשלחנו, האם נישאהו על הכתף או בעגלה, והאם נשלחנו ריקם או עם מתנות.
