(ג) וַיֹּֽאמְר֗וּ אִֽם־מְשַׁלְּחִ֞ים אֶת־אֲר֨וֹן אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ אַל־תְּשַׁלְּח֤וּ אֹתוֹ֙ רֵיקָ֔ם כִּֽי־הָשֵׁ֥ב תָּשִׁ֛יבוּ ל֖וֹ אָשָׁ֑ם אָ֤ז תֵּרָֽפְאוּ֙ וְנוֹדַ֣ע לָכֶ֔ם לָ֛מָּה לֹֽא־תָס֥וּר יָד֖וֹ מִכֶּֽם׃ (ד) וַיֹּֽאמְר֗וּ מָ֣ה הָֽאָשָׁם֮ אֲשֶׁ֣ר נָשִׁ֣יב לוֹ֒ וַיֹּֽאמְר֗וּ מִסְפַּר֙ סַרְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֔ים חֲמִשָּׁה֙ טְחֹרֵ֣י זָהָ֔ב וַֽחֲמִשָּׁ֖ה עַכְבְּרֵ֣י זָהָ֑ב כִּֽי־מַגֵּפָ֥ה אַחַ֛ת לְכֻלָּ֖ם וּלְסַרְנֵיכֶֽם׃ (ה) וַֽעֲשִׂיתֶם֩ צַלְמֵ֨י טְחֹֽרֵיכֶ֜ם וְצַלְמֵ֣י עַכְבְּרֵיכֶ֗ם הַמַּשְׁחִיתִם֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ וּנְתַתֶּ֛ם לֵֽאלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל כָּב֑וֹד אוּלַ֗י יָקֵ֤ל אֶת־יָדוֹ֙ מֵֽעֲלֵיכֶ֔ם וּמֵעַ֥ל אֱלֹֽהֵיכֶ֖ם וּמֵעַ֥ל אַרְצְכֶֽם׃
֍ ֍ ֍
(ג) כיון שהם בעצמם לא ידעו להשיב על השאלה הראשונה, כי היו עדיין מסופקים האם העונשים הם בגלל ארון הברית או לא, ולכן השיבו תחילה על השאלה השניה, ובלשון מסופקת, וַיֹּאמְרוּ, אִם מְשַׁלְּחִים אתם אֶת אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אַל תְּשַׁלְּחוּ אֹתוֹ רֵיקָם, כי אז אמנם תרויחו שלא ימשיך ה' להענישכם, אך אותם שכבר חלו לא יתרפאו, כִּי הָשֵׁב תָּשִׁיבוּ לוֹ אָשָׁם, אָז תֵּרָפְאוּ – גם החולים יתרפאו. ואף אם לא יהיה כן, על כל פנים וְנוֹדַע לָכֶם לָמָּה לֹא תָסוּר יָדוֹ מִכֶּם – יודיע לכם ה' על ידי הקוסמים מדוע אינו מפסיק להעניש אתכם, ואז נדע מה לעשות כדי להשיב חרון אפו.
(ד) וַיֹּאמְרוּ, מָה הָאָשָׁם אֲשֶׁר נָשִׁיב לוֹ. וַיֹּאמְרוּ להם הכהנים, עליכם להשיב אשם כמִסְפַּר סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים, ולכן תעשו חֲמִשָּׁה צורות של טְחֹרֵי זָהָב, כנגד הסרנים עצמם, שהם החשובים שביניכם, וַחֲמִשָּׁה צורות של עַכְבְּרֵי זָהָב, שהם קטנים יותר, כנגד אנשי העם שבחמשת הערים, כִּי מַגֵּפָה אַחַת לְכֻלָּם וּלְסַרְנֵיכֶם.
(ה) וַעֲשִׂיתֶם צַלְמֵי טְחֹרֵיכֶם, כנגד המחלה שבאה עליהם מחמת הארון, וְצַלְמֵי עַכְבְּרֵיכֶם, הַמַּשְׁחִיתִם אֶת הָאָרֶץ [שהיו העכברים משחיתים את תבואת הארץ באותו זמן], וּנְתַתֶּם לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כָּבוֹד, שיודו בכך שבגלל שפגעו בכבוד ארון הברית נענשו, ועל ידי זה אוּלַי יָקֵל אֶת יָדוֹ מֵעֲלֵיכֶם, במחלות שבגופם, וּמֵעַל אֱלֹהֵיכֶם, וּמֵעַל אַרְצְכֶם, במכת העכברים המשחיתים את תבואת הארץ.
