י הַנֹּתֵ֣ן מָ֭טָר עַל־פְּנֵי־אָ֑רֶץ וְשֹׁ֥לֵֽחַ מַ֗֝יִם עַל־פְּנֵ֥י חוּצֽוֹת׃ יא לָשׂ֣וּם שְׁפָלִ֣ים לְמָר֑וֹם וְ֝קֹֽדְרִ֗ים שָׂ֣גְבוּ יֶֽשַׁע׃
֍ ֍ ֍
(י) ומתאר את השגחת ה' על העולם בדברים הניכרים לכל, הַנֹּתֵן מָטָר עַל פְּנֵי אָרֶץ – ברוב המקומות יורד גשם להשקות את הארץ ויושביה, וְשֹׁלֵחַ מַיִם עַל פְּנֵי חוּצוֹת – ואילו במקומות שאין יורדים בהם גשמים, יש נהרות העולים על גדותיהם ומשקים את כל השדות, ודבר זה מעיד על השגחה פרטית לקיום העולם, שלא יחסרו מים בשום מקום ישוב, ודבר כזה אינו יכול לקרות מאליו בדרך מקרה, אלא רק בהשגחת ה'.
(יא) והתכלית והתועלת שבגשם היא לשני ענינים, לָשׂוּם שְׁפָלִים לְמָרוֹם – להצמיח את הצמחים השפלים אל הרום והגובה, וְקֹדְרִים – את בעלי החיים הקודרים מחמת החום,שָׂגְבוּ יֶשַׁע – יוושעו על ידי המים היורדים עליהם ומלחלחים את גופם.
