יב מֵ֭פֵר מַחְשְׁב֣וֹת עֲרוּמִ֑ים וְֽלֹא־תַעֲשֶׂ֥נָה יְ֝דֵיהֶ֗ם תֻּֽשִׁיָּֽה׃ יג לֹכֵ֣ד חֲכָמִ֣ים בְּעָרְמָ֑ם וַֽעֲצַ֖ת נִפְתָּלִ֣ים נִמְהָֽרָה׃ יד יוֹמָ֥ם יְפַגְּשׁוּ־חֹ֑שֶׁךְ וְ֝כַלַּ֗יְלָה יְֽמַשְׁשׁ֥וּ בַֽצָּהֳרָֽיִם׃
֍ ֍ ֍
(יב) ומוסיף להוכיח את השגחת ה' בעולם גם מהענינים הפרטיים, שלפעמים רואים שה'מֵפֵר מַחְשְׁבוֹת עֲרוּמִים, וְלֹא תַעֲשֶׂנָה יְדֵיהֶם תֻּשִׁיָּה – לא תצא מחשבתם אל הפועל [וכפי שהיה עם אחיתופל יועץ דוד, שהכתוב מעיד עליו שהיתה עצתו כאשר ישאל איש בדבר האלהים, ואם היה אבשלום שומע לעצתו היה הורג את דוד, ובהשגחת ה' התבטלה עצתו].
(יג) ולפעמים לא יסכל ה' את עצת החכמים, אלא אדרבה, לֹכֵד חֲכָמִים בְּעָרְמָם – יגרום שאותה עצה עצמה שהם חשבו שתועיל להם לתכלית מסוימת, תגרום את ההיפך, וַעֲצַתנִפְתָּלִים נִמְהָרָה – וימהר ה' לקיים את מעשיהם שעשו בעקשנותם, אך תהיה התוצאה הפוכה מכוונתם הרעה [וכפי שהיה עם אחי יוסף, שהתחכמו למכור את יוסף לעבד כדי שעל ידי זה לא יתקיימו חלומותיו ולא ימלוך עליהם, וה' לא ביטל את מעשיהם, אלא אדרבה סייע למכירתם, ומכירה זו עצמה גלגלה את הצלחתו וגדולתו, עד שאכן נעשה מלך ואחיו השתחוו לו].
(יד) ואותם שתתבטל עצתם, יוֹמָם יְפַגְּשׁוּ חֹשֶׁךְ – יחשיך להם את אור עצתם, שלא תתקיים כלל. ואילו אותם שעצתם נהפכת לתכלית הפוכה ממה שהתכוונו אליה, וְכַלַּיְלָה יְמַשְׁשׁוּבַצָּהֳרָיִם – כאשר תתקיים עצתם, כאור השמש בצהריים, הם עצמם ימששו באפילה, כי תגרום עצתם את ההיפך ממה שקיוו ורצו.