ג וְרִ֥יב לַֽיהוָ֖ה עִם־יְהוּדָ֑ה וְלִפְקֹ֤ד עַֽל־יַעֲקֹב֙ כִּדְרָכָ֔יו כְּמַֽעֲלָלָ֖יו יָשִׁ֥יב לֽוֹ׃ ד בַּבֶּ֖טֶן עָקַ֣ב אֶת־אָחִ֑יו וּבְאוֹנ֖וֹ שָׂרָ֥ה אֶת־אֱלֹהִֽים׃ ה וַיָּ֤שַׂר אֶל־מַלְאָךְ֙ וַיֻּכָ֔ל בָּכָ֖ה וַיִּתְחַנֶּן־ל֑וֹ בֵּֽית־אֵל֙ יִמְצָאֶ֔נּוּ וְשָׁ֖ם יְדַבֵּ֥ר עִמָּֽנוּ׃ ו וַֽיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י הַצְּבָא֑וֹת יְהוָ֖ה זִכְרֽוֹ׃ ז וְאַתָּ֖ה בֵּֽאלֹהֶ֣יךָ תָשׁ֑וּב חֶ֤סֶד וּמִשְׁפָּט֙ שְׁמֹ֔ר וְקַוֵּ֥ה אֶל־אֱלֹהֶ֖יךָ תָּמִֽיד׃
֍ ֍ ֍
(ג) וְרִיב לַה' עִם יְהוּדָה – והריב שיש לאפרים ושאר השבטים עם שבט יהודה, הוא באמת ריב שיש להם עם ה', כי הריב היה על כך ששבט יהודה דבקו בעבודת ה', ושבט אפרים דבק בחטאות ירבעם בן נבט, ומשך אחריו את שאר השבטים, וְלִפְקֹד עַל יַעֲקֹב כִּדְרָכָיו – ובהנהגה זו של מריבה עם אחיהם משבט יהודה חשבו ישראל שהם הולכים בדרכיו של יעקב אבינו, כְּמַעֲלָלָיו יָשִׁיב לוֹ – וכן בעבודת העגלים ניסו להיתלות בהנהגתו של יעקב.
(ד) כי יעקב, בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת אָחִיו, וכן יעשו הם שרודפים הם את אחיהם משבט יהודה, וּבְאוֹנוֹ שָׂרָה אֶת אֱלֹהִים – ובכוחו נלחם יעקב עם המלאך שנגלה אליו בפנואל ונאבק איתו.
(ה) וַיָּשַׂר אֶל מַלְאָךְ וַיֻּכָל, כי שם נצח יעקב את המלאך, ואז בָּכָה המלאך וַיִּתְחַנֶּן לוֹ שישלחנו, ויעקב לא רצה לשלחו עד שיודה על הברכות שבירכו יצחק, ואמר לו המלאך שבבֵּית אֵל יִמְצָאֶנּוּ, ויודה על הברכות, וכתוספת על כל הדברים הללו, שהם אמיתיים, הוסיפו בני אפרים ואמרו וְשָׁם יְדַבֵּר עִמָּנוּ – שאותו מלאך נשאר שם, בבית אל, והוא מתגלה אלינו ומדבר איתנו בעת עבודת העגלים, והוא האמצעי ביננו לבין ה' ומשפיע עלינו מברכותיו גם עתה.
(ו) ועל טענות אלו משיב להם הנביא, הרי בני ישראל אינם מקבלים את השפעתם משום מלאך או מזל, אלא רק מה', וַה' הוא אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת – מולך על כל צבא השמים והמלאכים, ה' זִכְרוֹ – הוא המוזכר אצלינו בשם הוי"ה, ולא בשמות המלאכים או המזלות, ואם כן למה תבטחו על מלאך או על שר.
(ז) וְאַתָּה בֵּאלֹהֶיךָ תָשׁוּב – התנאי שתשוב למדרגתך הקדושה היא על ידי אלוקיך, ולא על ידי מלאך או שר, והדרך לכך היא על ידי שחֶסֶד וּמִשְׁפָּט שְׁמֹר, וְקַוֵּה אֶל אֱלֹהֶיךָ תָּמִיד, ולא למלאכיו.
