כג כִּ֤י נֵ֣ר מִ֭צְוָה וְת֣וֹרָה א֑וֹר וְדֶ֥רֶךְ חַ֝יִּ֗ים תּֽוֹכְח֥וֹת מוּסָֽר׃ כד לִ֭שְׁמָרְךָ מֵאֵ֣שֶׁת רָ֑ע מֵֽ֝חֶלְקַ֗ת לָשׁ֥וֹן נָכְרִיָּֽה׃ כה אַל־תַּחְמֹ֣ד יָ֭פְיָהּ בִּלְבָבֶ֑ךָ וְאַל־תִּ֝קָּֽחֲךָ֗ בְּעַפְעַפֶּֽיהָ׃
֍ ֍ ֍
(כג) וממשיך לבאר את ענין המצוות וענין התורה, כִּי נֵר מִצְוָה – המצוה משולה לנר, שאינו בוער רק בהיותו קשור לדבר גשמי, והיינו לשמן ולפתילה, כך המצוה מאירה לאדם רק בהיותו קשור במאסר גופו, וְתוֹרָה אוֹר – התורה משולה לאור עצמו, שאינו תלוי בדבר גשמי, כך התורה דבוקה בנשמת האדם מחמת היותה נשמה אלוהית, ולכן גם אחרי פרידתה מהגוף יאיר בה אור התורה, וכשם שהאור הוא שמדליק את הנר, כך התורה היא המלמדת את האדם כיצד לקיים את המצוות. ואמנם, גם מי שיש לו נר מצוה ואור תורה, עדיין וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר – כדי ללכת בדרך החיים צריך הוא לקבל את תוכחת השכל מהמוסר ויראת ה', ועל ידי היראה יוכל ללכת בדרך החיים, ואז יועילו לו נר המצוה ואור התורה לשומרו מפני הסכנות שבדרך.
(כד) וכל זה יועיל לך לִשְׁמָרְךָ מֵאֵשֶׁת רָע – אשה ישראלית המפתה אותך לחטא, והנמשל הוא החכמות המובילות בסופן אל הכפירה בה', מֵחֶלְקַת לָשׁוֹן של נָכְרִיָּה – אשה גויה המחליקה בלשונה לפתותך, והנמשל הוא לעבודה זרה, המפתה בלשונה בראיות והוכחות.
(כה) אַל תַּחְמֹד יָפְיָהּ בִּלְבָבֶךָ, והנמשל הוא שלא תימשך אחרי דרכי העיון והחקירה שלהם, וְאַל תִּקָּחֲךָ אותה אשה על ידי שתרמוז לך בְּעַפְעַפֶּיהָ, והנמשל הוא שלא תימשך אחרי הראיות שיביאו לך לדבריהם.
